ט"ו בשבט הגיע: טיפים לרכישת פירות יבשים

מומחי מכון התקנים הישראלי קיבצו מספר טיפים שיוכלו לסייע ברכישה ובאחסון של פירות יבשים:

• יש לוודא כי אריזת הפירות היבשים תהיה סגורה לגמרי כך שתגן על הפירות מפני זיהום, רטיבות, חדירת חיידקים ותשמור על התכונות האורגנולפטיות (טעם וריח) האופייניות למוצר.
• פירות יבשים המיועדים לצריכה קמעונאית צריכים להיות מוכנים לאכילה. צבעם, טעמם, ריחם ומרקמם יהיו אופייניים לפרי. יש לוודא כי המוצר לא יהיה מעופש, בעל ריח וטעם זרים או עם חרקים.
• כשרוכשים פירות יבשים בתפזורת כדאי לוודא כי בקרבתם נמצאת האריזה המקורית (שנארזה ע"י היצרן) ובמקום בולט לעין קיימת תווית המסומנת בפרטים של שם המוצר וארץ הייצור שלו.
• פירות יבשים שאינם מכילים חרצנים, גרעינים או גלעינים, צריך לציין זאת במפורש על גבי האריזה. כמו כן, יש לציין אם הפירות יבשים או יבשים למחצה ועבורם יצוין "מיובשים למחצה ממוימים"- כלומר שנוצרו ע"י הוספת מים לפירות המיובשים.
• יש לאחסן את הפירות היבשים במקום יבש, מוצל וקריר כדי למנוע קלקול.
• בפירות יבשים המכילים חומר משמר (דוגמת גופרית דו חמצנית, אשלגן סורבאט, חומצה ציטרית) על גבי האריזה יסומן החומר המשמר בשמו העברי המלא, מספר ה-E שלו ומיד לאחריו בסוגריים יהיה כתוב ("חומר משמר").
• כדי למנוע את קלקול הפירות היבשים וליצור להם מראה רענן, מוסיפים להם חומרים כימיים שונים דוגמת: גופרית דו חמצנית SO2 (חומר משמר E220), שמן פרפין לבן (להברקה), תמיסה אלקלית ותחליב שמן (ייבוש הפרי) וזאת בניגוד לפירות היבשים האורגנים שלא מכילים תוספים.
• גופרית דו חמצנית (SO2 חומר משמר) בריכוזים גבוהים עלולה לגרום לכאב ראש, סחרחורות, הפרעות בראיה, שיעול ופגיעה בנשימה (לאוכלוסיה רגישה), לכן תקן ישראלי ת"י 1295 ותקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון) מציינות את תכולת החומר המשמר SO2 המרבית בפירות יבשים: משמשים, אפרסקים, ענבים, שזיפים ותאנים ומנגו מיובשים 2000 מ"ג לק"ג, בננות מיובשות 1000 מ"ג לק"ג, תפוחי עץ ואגסים מיובשים 600 מ"ג לק"ג קוקוס מיובש 50 מ"ג לק"ג, פירות ירקות וקליפות פרי הדר מסוכרים 100 מ"ג לק"ג ופירות מיובשים אחרים 500 מ"ג לק"ג.