כבר מגיל צעיר שיננו באוזנינו שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום, וילדים אולצו לאכול בניגוד לרצונם בשעה שש או שבע בבוקר, לפני ההליכה לבית הספר, עד שהפכו למבוגרים האוכלים בצורה אוטומטית בשעות הללו, בטרם יצאו לעמל יומם.
בדיקה קצרה בסביבתכם הקרובה תגלה לכם שמרבית האנשים אשר אוכלים בשעות הבוקר אינם רעבים כלל, ורובם אוכלים "כי צריך" ו"כי חשוב" וכי אינם רוצים להיות רעבים מאוחר יותר, כאשר אין באפשרותם לאכול עקב אילוצי עבודה.
מי שמכיר את גופו ישים לב לכך שהרעב הראשון מתעורר לרוב בשעה מאוחרת בהרבה, בין תשע לאחת עשרה בממוצע.
הייתכן שארוחה שנאכלת בלי כל קשר לרעב, באופן קבוע, כאשר הגוף עדיין הלום שינה תזין אותנו היטב, או שמא מדובר בשיבוש של מנגנון הרעב והשובע שלנו כבר משעות הבוקר?
לכאורה, יש בפנינו שתי אפשרויות: לאכול בלי כל קשר לרעב ולשבש את המשך היום, או לקחת סיכון של התעוררות רעב בזמן שבו לא ניתן לאכול, מה שכנראה יוביל אותנו לאכילה מתוך רעב כבד ובחירות תזונתיות ללא שיקול דעת.
אז מה עדיף?
הבחירה אישית, כמובן, אולם במקום שבו נדמה לכם שקיימות רק שתי אפשרויות – לעולם יש יותר, והאפשרות הנוספת היא לנשנש כשרעבים. הנשנוש, שנחשב לאם כל חטאת, עשוי להתגלות כפתרון נפלא עבור רבים, המבקשים להעמיק את הדיאלוג שלהם עם הגוף והצרכים המשתנים שלו.
כיצד מוציאים את זה לפועל?
מכינים בבוקר, או אפילו ערב קודם, קופסה מלאה כל טוב. אני נוהגת לכנות אותה "הקופסה המהממת" ורצוי שהיא תהיה כזו – גם אסתטית, מחומר משובח ונעים, וגם מלאה בכל טוב, צבעוניות עשירה ומגוון גדול. הכניסו לשם אוכל אמיתי כאוות נפשכם: פירות, ירקות, ביצים קשות, אגוזים, חריץ גבינה משובחת במיוחד, והמתינו בסבלנות לתחושת הרעב הראשונה שלכם.
הרעב הראשון הוא כמו דגדוג או מערבולת קטנה, וזו תחושה נעימה אשר רבים אינם מכירים כלל.
איכלו אז, בין טלפון לפגישה, בין הרצאה לתיוק, כמה שצריך בשביל לשבוע בצורה נעימה.
הנשנוש קצר הוא, ותפקידו להביא אתכם בשלום אל הארוחה הבאה, מתוך קשב מינימלי אל הגוף.
הוא לא חייב להתרחש בשעה קבועה, הוא לא חייב להכיל מרכיבים קבועים, והוא יכול להתקיים כמה וכמה פעמים במהלך הבוקר, כתלות מלאה ברעב שלכם.
זכרו שאין הכרח לסיים את הקופסה, לא בבת אחת ואפילו לא בכלל. היא לצדכם כדי למלא את הרעב, אם וכאשר הוא מגיע. היא לצדכם כדי שלא תפחדו מהתפתחות רעב לא נעים, וכדי שלא תיאלצו לאכול כפעולת מנע, ולהעמיס על הגוף מזון שהוא אינו ערוך עדיין לעכל.
לכן, ארוחת הבוקר אינה חובה, ומי שרוצה לקדם את הקשב לצרכי הגוף יכול להחליף אותה באוכל אמיתי בשעות אחרות.