tzilipwאוכל אמיתי הוא עשיר ומאוזן ואחריו אין צורך בדבר מה נוסף, כמו מים, משקה חם או משהו מתוק, שלא לדבר על מנה שלמה נוספת. או במילים אחרות – הוא מספק באמת
בניגוד לשני האפיונים הקודמים של אוכל אמיתי ("טעים" ו"מותר"), אשר כדאי לשקול לפני האכילה, האפיון "מספק" מגיע בדיעבד ומאפשר לנו להפיק לקחים בנוגע למה שאכלנו. אם הארוחה הסתיימה ומגיעה התחושה הזו, שנדרש דבר מה נוסף שאי אפשר בלעדיו, זהו סימן מאוחר לכך שמשהו לא היה מוצלח בארוחה הזו והיא לא היתה מספקת.
הסיבות לתחושה של חוסר סיפוק יכולות להיות מגוונות וחלקן יעלו במאמרים הבאים (למשל אכילה רגשית או הרגל שהתקבע).
במאמר הנוכחי אעסוק רק בסיבות הנוגעות למזון עצמו ולהרכבו או תכולתו. בכל אחד מהמקרים שאציין יכול להתבטא חוסר הסיפוק בצורך אחר, כתלות באדם המדובר. הנה המקרים אליהם כדאי לשים לב:
מזון מרעיב – מזונות מסוימים גורמים לנו להרגיש כאילו יכולנו לאכול מהם בלי סוף ומציבים לנו קושי להרגיש מסופקים על בסיס כמות סבירה.
אצל אחדים מדובר בגלידה (מוצרי חלב + כמות עצומה של סוכר + קור לאילחוש הטעם המתוק מדי), אצל אחרים מדובר במאפים או בפסטה (קמח + שמרים + שפע גלוטן), ואצל קבוצה נוספת מדובר בשוקולד (קקאו על שלל החומרים הממכרים שבו + כמות עצומה של סוכר).
שווה לשים לב לכך שכאשר הצירופים נראים אחרת, גם התחושה כלפיהם משתנה. סורבה ממותק קלות לא ייצר את ההרעבה שמגיעה עם הגלידה, וכך גם לחם שיפון מלא עם מחמצת שאור ביחס לפיתה רגילה, וגם לא שוקולד המורכב מ 85% קקאו בהשוואה לשוקולד חלב. ככל שאוכל נהיה יותר אמיתי כך הוא מספק יותר ומרעיב פחות.
מזון מתובל – עודפי תיבול או טעמים חזקים יעוררו בגוף את הצורך לאזן את עצמו מחדש. האיזון יתבטא בשתייה מרובה (בכדי למהול את הריכוז הגבוה של מה שאכלנו) או בדרישה לאכול משהו שונה מאוד מזה שכבר אכלנו – מתוק עז אחרי ארוחה מלוחה ולהפך.
מזון יבש – אוכל אמיתי הוא מלא, ובהיותו כזה הוא מלא גם בכמות המתאימה של נוזלים הנדרשים לעיכולו המיטבי. כאשר המזון שלנו חסר את נוזליו הוא יפעיל דרישה להשלמה כלשהי, ובכך יאותת לנו על המחסור דרך שתייה מרובה.
אם הארוחה הסתיימה ואתם שבעים, ובכל זאת הגוף שלכם דורש עוד משהו, דעו שמה שאכלתם לא היה מספק והפר את האיזון של הגוף שלכם במקום להזין אתכם היטב.
מאמר זה הוא השלישי בסידרת "אוכל אמיתי", והרביעי יעסוק באוכל אמיתי כאוכל פשוט.