לא עוצרים באדום – אכילה מעבר לנקודת השובע

רובנו משתדלים לאכול מזון שטעים לנו, מה שמקשה עלינו מאוד להבחין בנקודת השובע שלנו ודוחף אותנו לאכול גם הרבה אחריה. אז איך עוצרים בזמן? זה בכלל אפשרי?

העולם שלנו מתחלק בגדול לשניים – בני ובנות המזל שחשים היטב את נקודת השובע שלהם, ואלו שלא. בין לבין ישנם אלו שחשים את נקודת השובע שלהם אבל מתעלמים ממנה באופן קבוע. מדוע זה קורה?

מי שתזונתו שובשה בילדות, מזונו ניתן לפי השעון ולא לפי קשב לרעב, או שהוא הוכרח לסיים מהצלחת, יהיה מועד לפורענות בכל הנוגע לשובע שלו. סיבה כזו אינה ניתנת לתיקון מאחר שאת הילדות אין להשיב. השובע הטבעי של הגוף אבד, והאפשרות הטובה ביותר היא להחליפו בלמידה חדשה ואטית. אצל אנשים מן הסוג הזה תישאר כמעט תמיד הכמיהה לאכול כמה שיותר, גם כאשר הם יבחרו שלא לעשות זאת.

לצד הילדים הללו ישנה קבוצה נוספת, של אנשים שהרבו להתנסות בדיאטות שעניינן צמצום קלורי. מי שגרם לגוף שלו לחוש מצוקה על רקע קלורי לימד את המערכת שלו לא לסמוך עליו שהוא יאכל מספיק. השובע של אדם כזה לא יאותת כאשר צרכי הגוף מסופקים אלא רק כאשר מחסני החירום מלאים, בכדי להקדים תרופה למכה הבאה.

תקלה מסוג כזה ניתן לתקן בעזרת אכילה לפי גישת "דיאטת השפע". כלומר, לאכול בשפע מזון אמיתי ולבנות מחדש את יחסי האמון עם הגוף. למען הכנות אציין מניסיון מקצועי כי הגישה הזו לא תמיד עובדת היטב, ולעתים המצב אינו הפיך עוד. יחד עם זאת, שווה לנסות אותה והיא בכל מקרה אינה מזיקה.

קבוצה נוספת מלאה באנשים שאוכלים אכילה רגשית, והמזון ממלא אצלם צרכים שאינם קשורים כלל לגוף. אנשים כאלה אינם אוכלים לשם השובע ולכן הם אינם מתייחסים אליו כנקודת ציון רלבנטית. טיפול בבעיה כזו יתמקד בהכרה בצרכים הרגשיים ויתחיל לפרום את הקשר שבין אכילה ופעילות רגשית.

המשמעות היא שבכדי לטפל בהתעלמות שלכם מהשובע כדאי לכם לבחון איזה מן מתעלמים אתם, מאחר שהסיבות שלכם יכתיבו את דרך ההתמודדות המתאימה.

שני דברים נוספים שעשויים להועיל לכם באופן כללי הם הקטנה מכוונת של כמויות המזון בצלחת והפחתה ניכרת של התיבול (מלוח/מתוק/חריף וכו'). האמצעים המכניים הללו עובדים לטובתכם רק אם המטרה שלכם היא לחקור בצורה סקרנית את השובע שלכם. אי לכך, הפחתת הכמות בצלחת אינה נועדה כדי למנוע מכם לאכול אלא כדי לעודד אתכם לעצור בשלב מוקדם ולבדוק בצורה כנה האם אתם מסופקים או לא.

בדומה, הפחתת התיבול לא נועדה כדי להפוך את האוכל לטעים פחות אלא בכדי להשיב לכם את היכולת לשוחח עם הגוף שלכם תוך כדי האכילה, מבלי שבלוטות הטעם שלכם מופגזות ומתעתעות בכם.

בתאבון.