מערכת המומלציםבפאנל שנערך היום (ד') בכנס הרצליה על רפורמת התחרותיות בין הבנקים, הוסיפה נגידת בנק ישראל כי האפקט של נפילת בנק בישראל הינו מסוכן עבור המערכת הפיננסית ועל כן יש לנהוג בזהירות. הממונה על הפיקוח באוצר לשעבר, פרופ' עודד שריג: "הועדה פעלה לא היכן שצריך, אלא היכן שלא צריך"
בפאנל שנערך הבוקר בכנס הרצליה ושהתמקד ברפורמה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים, עסקו המשתתפים בצורך בהגברת התחרות בשירותים הפיננסיים, ובשאלה האם מסקנות ועדת שטרום יקדמו תהליכים חיוביים עבור המשק הישראלי.
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג הביעה תקווה שמסקנות הוועדה יהוו צעד חיובי לעבר יצירת מערכת בנקאית שירותית, יעילה ונגישה יותר לצרכנים, וציינה את הקשב של בנק ישראל, כהגדרתה, לצרכים העולים מהציבור הישראלי.
בפאנל השתתפו גם ד"ר דרור שטרום שהוביל את הועדה להגברת התחרות, שהדגיש שבראש ובראשונה הועדה פעלה כדי להוביל לשינוי מחשבתי בציבור בכל הנוגע לצרכנות פיננסית, פרופ' עודד שריג שהיה בעבר הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, וכן גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים.
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג קבעה כי "ההסכמות שאליהן הגיעה ועדת שטרום יחוללו להערכתנו שינוי של ממש במצב התחרות של המערכת הפיננסית בישראל, ובהחלט יש מקום לשינוי מהותי בו".
"אני רוצה להזכיר כי ליציבותה של המערכת הפיננסית חשיבות רבה ומרכזית לאינטרס הציבורי, אך מקומה של התחרות הוא להשלים אותה ביצירת מערכת פיננסית נגישה, שירותית ויעילה יותר. ועדת שטרום שואפת להעצים מערכת פיננסית מתקדמת ולספק בראש ובראשונה וודאות ללקוחות ומשקיעים".
"המערכת המוקמת למאגר האשראי צפויה גם כן לקדם מטרה זו", הוסיפה הנגידה.
"בימים בהם המשק מתאפיין בצמיחה יציבה, אך כזו שמואטת, ובסביבת ריבית נמוכה, עוצמת הנזק שמשבר פיננסי עלול לגרום מחייב אמצעי זהירות משמעותיים והסקת מסקנות מהניסיון הבינלאומי. לכן, על אף שאנו שואפים להגביר את התחרות בשוק הפיננסי בכלל ובזה הבנקאי בפרט, הדבר צריך להיעשות בזהירות רבה. יש לזכור שהאפקט של נפילת בנק עשוי להיות קשה במיוחד", קבעה הנגידה.
ד"ר דרור שטרום, ראש ועדת שטרום להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים סיפר כי "כשיצאה הוועדה לדרך היה חוסר אמון על כך שכלל הצדדים המעורבים חשים מחויבים לצורך להגביר תחרות. לקח זמן, אך בבנק ישראל נושבת בימינו רוח חדשה שרוצה להגביר תחרות. כולנו יודעים שהמהלך הזה אינו פשוט ואינו יכול להישען על קלף מיקוח אחד אלא על מכלול תנאים ולטעמי דו"ח הועדה ממחיש זאת".
"קיים בישראל מצב מורכב שבו לקהלים רבים מדי אין נגישות לאשראי ולהון ומה שהוועדה שאפה לעשות זה להרחיב את היריעה. במקביל אנו שואפים שהמהלך להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים יהווה גם צומת ברמה המחשבתית בזה שישראלים יתחילו לברר באופן מעמיק יותר מה השוק מציע, וכך יגבירו את כוחם הצרכני".
פרופ' עודד שריג, לשעבר הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר יצא חוצץ כנגד מסקנות וועדת שטרום.
"לטעמי הוועדה לא פעלה איפה שצריך אלא איפה שלא צריך. לא צריך לדאוג לריבוי כרטיסי אשראי מכיוון שהדבר אינו רלוונטי לעתיד. הטכנולוגיה של היום הופכת את ההתנהלות הפיננסית למשהו אחר לגמרי. קידום טכנולוגיה יביא תחרות אך לא פחות חשוב מכך- ואף יותר- הטכנולוגיה תביא הנגשה ושירות. את זה אי אפשר להשיג רק באמצעות מהלך להפרדת כרטיסי האשראי".
"במדד ה – 'Doing Business' של הבנק העולמי ממוקמת ישראל במקום הלא מחמיא של 53, הרחק מאחורי מדינות שלא היינו מדמיינים, כך שנראה שהבעיה היא לא בתחרות אלא בתנאים המקדימים כמו 'כיבוד הסכמים חוזיים', ודברים אלו יעמידנו בסכנה בעת משבר כללי שעלול לפרוץ בעתיד. על כן יש לשפר את התנאים, גם המבניים וגם הטכנולוגיים, כדי שיהיו ערוכים לכל מצב שעשוי לצוץ", הוסיף שריג.
גיל פז, מנכ"ל בנק ירושלים אמר בדיון כי "הנגידה הזכירה בצדק את התפיסה שהשתנתה, ואני מעריך שצעדים שמקדם בנק ישראל הם בכיוון הנכון".
"ריבוי שחקנים זהו צעד מהותי בהחלט, ולטעמי זה בריא שבמערכת שבה שחקנים רבים, גם בנקים קטנים, ישנם מצבים בהם בנקים קטנים קורסים כי לא עומדים בתנאי התחרות. אין לדבר השלכה משקית עצומה והתופעה מצביעה על תחרות", טען פז.