מערכת המומלצים
כך קבעה היום (ד') המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "בנקאות דיגיטלית", במהלכו הציגה המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר את ההתפתחויות בתחום הבנקאי
במסגרת הדיון הציגה המפקחת נתונים לפיהם המערכת הבנקאית בישראל הולכת ונהיית דיגיטאלית יותר ויותר.
בין יתר הנתונים שהוצגו, קבעה המפקחת כי 80 אחוזים מלקוחות הבנקים מנויים על ערוצים ישירים, 50 אחוזים מנויים על שירותי האינטרנט, ו-50 אחוזים מהפעולות מבוצעות מחוץ לבנק.
לפי הנתונים שהציגה בר, עולה כי בני 50 פלוס פועלים בערוץ האינטרנט יותר מאשר הערוצים הישירים האחרים, הן בחיפוש אחר מידע על החשבון והן בביצוע פעולות. בנוסף הוצג נתון לפיו 50 אחוז מהפעולות הבנקאיות מבוצעות מחוץ לסניף: 23 אחוז במכונות האוטומטיות שמחוץ לבנק, 11 אחוז דרך מענה קולי בטלפון ו-17 אחוזים דרך האינטרנט או המובייל.
לדברי בר המצב מוביל לשינויים בסינוף של הבנקים: בעוד בכל השנים האחרונות היה גידול משמעותי במספר הסניפים שנפתחו, ב-3 השנים האחרונות רואים שינוי – בערים הגדולות יש סגירה ומיזוג של סניפים קרובים, מנגד הבנקים פותחים יותר סניפים בערי הפריפריה. נטו נסגרו ב-4 השנים האחרונות 56 סניפים, המהווים כ-4.5 אחוזים מכלל הסניפים.
לפי טענת המפקחת הפעולות הנעשות באופן דיגיטלי זולות בכ-75 אחוזים יותר מאשר הפעולות הנעשות בדלפקי הסניפים. "העברה בנקאית, הפקדה מזומן, הפקדת שיקים ומשיכת מזומן עולים 6 ש"ח בדלפק לעומת 1.5 ש"ח בערוץ הישיר", מסרה בר.
בר בירכה על המהלכים העכשוויים.
לפי טענתה, הפעולות הנעשות באופן דיגיטלי זולות בכ-75 אחוזים יותר מאשר הפעולות הנעשות בדלפקי הסניפים. "העברה בנקאית, הפקדה מזומן, הפקדת שיקים ומשיכת מזומן עולים 6 ש"ח בדלפק לעומת 1.5 ש"ח בערוץ הישיר", מסרה.
יו"ר וועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי טוב על שיש חידושים גדולים ושינויים. למרות זאת, הביע מקלב חשש מפגיעה באוכלוסיות לא מונגשות טכנולוגית כקשישים ובעלי מוגבלויות ואחרים "שעבורם המהפכה עלולה להגדיל את הפער", כהגדרתו.
"אנחנו גם רוצים לראות האם כלל הציבור מרוויח מכך או רק צד אחד. הבעיה איננה דווקא בסגירת סניפים אלא בצמצום השירותים הפרונטליים. ישנם אוכלוסיות רחבות, תושבי פריפריה, קשישים, בעלי מוגבלויות ואחרים שעבורם המהפכה עלולה להגדיל את הפער. כעת שאתם בפתח המהפכה זה הזמן להכניס את ההתאמות המבניות המתבקשות, וכן יש לוודא שהציבור באמת מרוויח מהוזלת העלויות של הבנקים", תבע מקלב מבר.
בר קבעה כי "המגמה הטכנולוגית" של הבנקים, "תומכת בסגירת פערים".
"נטען בעבר שכל השירותים הבנקאים ניתנים רק בערים הגדולות, כעת יש מענה לכך בכל מקום ובזמנים שונים. אני בעשר בערב עושה פעולות בסלון, כולל העברות לבת שלי, אין צורך לבוא לסניף" אמרה בר והוסיפה כי השינוי ייתן מענה טוב יותר גם בתחום הייעוץ הפיננסי: "נראה משמעותית נגישות יותר ללקוחות שיש להם תיק השקעות קטן יותר, בזמן אמת", קבעה.
"בכל סניף שסוגרים עמדות טלר הבנקים מפעילים דיילים שמסייעים ללקוחות עם המכשיר האוטומטי. הבנקים פותחים יותר מבואות לסניף עם המכשירים האוטומטים שיש בה יותר מכשירים. בנקים עוברים לפתרונות שונים – לקוח שמאבד כרטיס יכול לקבל קוד לטלפון שמאפשר לו להוציא מזומן. אנו ערים להערות הציבור ומעירים מה שצריך לבנקים, לעיתים הערנו לבנקים על סגירת סניף מרוחק והם עצרו זאת אפשרנו גם הקמת סניפים במתכונת חלקית או סניף נייד", הדגישה.
בר ציינה בנוסף כי "הטכנולוגיה מאפשרת גם להגדיל את התחרות, גם שחקנים קטנים יותר, בנקים בלי או עם מעט סניפים יכולים להציע שירותים ולהתחרות בבנקים הגדולים. אנו רואים זאת בעולם ונראה זאת יותר בשנים הקרובות עם הקמת בנקים דיגיטליים לחלוטין ללא סניפים, אפילו שחקנים שאינם בנקים".
בנוסף, קבעה המפקחת כי דרשה מהבנקים "מדיניות ייעודיות כתובה שתסדיר את המעבר בין העולמות".
משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים אמר כי "השינויים החיוביים באופן מובהק ביותר יהיו רבים הרבה יותר מהחסרונות".
"יש קשב אמיתי לציבור", טען.
עם זאת, נציגת משרד הרווחה בדיון, דליה רוזניק, הזהירה כי "חלק מהאוכלוסייה לא תהייה נגישה להליכים טכנולוגיים, גם אם תהייה הכשרה".
"ישנם 160 אלף זכאי חוק סיעוד, שאני מאוד חוששת שיפגעו מהמעבר, כבר היום יש ניצול כלכלי שלהם בידי עובדים ובני משפחה, החשש הוא שהמעבר הזה יגדיל את הניצול", אמרה.