פרופ' דורון לביא ערך מחקר המוכיח כי הפערים בין אזור הצפון לבין מרכז הארץ אינם מצטמצמים, ובתחומים מסוימים אף הולכים ומתרחבים
דו"ח חדש שנחשף השבוע מגלה כי הפערים בין אזור הצפון לבין מרכז הארץ לא רק שאינם מצטמצמים, אלא שבתחומים מסוימים הם אף מתרחבים.
מחבר המחקר הוא פרופ' דורון לביא מהחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל חי, ומנכ"ל משותף של קבוצת פארטו, אשר ערך אותו לקראת ועידת אצבע הגליל, שתתקיים ביום חמישי 13 באפריל.
בדיקה של נתוני השכר העלתה כי השכר הממוצע לשכיר במחוז הצפון עמד בשנת 2004 על 4,898 שקל, בעוד שהממוצע הארצי עמד על 6,053 שקל (פער של 1,115 שקל). ב-2009 הרוויח שכיר בצפון 5,705 שקל, בעוד שהממוצע הארצי הגיע ל-7,070 שקל, כך שהפער גדל ל-1,365 שקל. ב-2013 הרוויח שכיר בצפון 6,695 שקל בממוצע, ואילו הממוצע הארצי הגיע ל-8,247. שוב עלה הפער ל-1,552 שקל.
אגב, שיעור המשתכרים עד לשכר מינימום ירד בצפון מ-49.9 אחוז ב-2004 ל-43.3 ב-2013, אבל באותה תקופה ירד הממוצע הארצי מ-43.5 אחוז ל-38 אחוז בלבד.
מחקרים רבים הראו בעבר כי קיים קשר ישיר בין השכלה לגובה השכר. לכן, לא מפתיע לגלות שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמד שיעור האקדמאים בצפון, נכון לשנת 2012, על 9 אחוז, לעומת 15 אחוז בממוצע הארצי. לעומת זאת, שיעור העובדים הבלתי מקצועיים עמד על 10 אחוז בצפון, לעומת 8 אחוז בממוצע הארצי. שיעור עובדי התעשייה והבניין עומד על 25 אחוז בצפון, לעומת ממוצע ארצי של 15 אחוז. 3 אחוז מתושבי הצפון עוסקים בחקלאות, לעומת ממוצע ארצי של אחוז אחד בלבד.
פרופ' לביא מסר כי "מחקרים רבים העוסקים בהגירה פנימית מראים שבחירת אזור המגורים היא החלטה כלכלית לכל דבר, ומטרתה להגדיל את תזרים המזומנים למשק הבית. כלומר, תעסוקה היא המניע המרכזי במעבר בין אזורי מגורים. במחקר אשר בחן את המניעים למעבר לאזורי פיתוח בגליל ציינו 80 אחוז מהתושבים שעברו לאזורים אלו מאזור אחר, כי המניע למעבר היה קבלת עבודה של אחד מבני הזוג".