יצחק טסלרהשכר הגבוה ביותר שיוכל בכירים בבנקים, בחברות ביטוח, בקופות גמל ובקרנות הפנסיה להרוויח, יהיה לא יותר מפי 44 מהעובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה
בצעד מדהים וחסר תקדים, אישרה ועדת הכספים של הכנסת פה-אחד, את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים. ההגבלות יחולו על בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות הפנסיה.
אחרי שנים של מחאה ציבורית, הוחלט כי תקרת השכר שתזכה את החברה בניכוי הוצאות שכר לצורך תשלומי המס תעמוד על 2.5 מיליון שקל בשנה. החוק יחול מיידית עם פרסום החוק ואילו על בכירים שכבר מועסקים ע"י החברות, החוק יחול חצי שנה מיום פרסום החוק על-מנת לאפשר לחברות להיערך ליישומו. החוק יעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית כאמור, עד סוף הכנס הנוכחי, קרי בשבועיים הקרובים.
בנוסף לכך, החוק החדש קובע כי השכר הגבוה ביותר שיוכל בכיר בחברה פיננסית להרוויח, יעמוד על לא יותר מפי- 44 משכרו הריאלי של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה, או פי 35 מעלות השכר של אותו עובד. זאת לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות ע"י התאגיד, או המועסקים ע"י נותן שירות המועסק ע"י התאגיד.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני אמר בדיון: "היום אנחנו הולכים למהלך היסטורי שבו מתחילים בתהליך של הגבלת שכר הבכירים ולצמצום פערים בחברה. יש כאן אמירה ציבורית היסטורית – שברנו את המחסום לצמצום הפערים בשכר. בהמשך נבחן את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות במשק, לרבות בחברות ריאליות, אבל כרגע אנחנו מתחילים במקום שנכון להתחיל בו – חברות המנהלות את כספיי הציבור".
נציג איגוד הבנקים, טל נדב, שכבר בדיון הבוקר, הביע התנגדות לחוק ובמיוחד להחלתו רק על המגזר הפיננסי אמר: "אני לא מכיר בעולם חוק כזה, שמתערב באופן ישיר ובוטה בשכר. קובעים פה את השכר ולסקטור אחד בלבד, כי במקומות אחרים בתקשורת, בגז, בהיי-טק ובנדל"ן הפערים ימשיכו להתקיים".
רוני תדמור ממשרד המשפטים השיבה לו: "ההצעה במקורה עוסקת רק בגופים פיננסיים שעוסקים בכספי ציבור: קרנות נאמנות, בנקים וכד'. היתה חשיבות מבחינתנו להסדיר את השכר בגופים האלו. ניתן אמנם להרחיב, אך אנחנו חושבים שזהו תחילתו של מהלך שצריך עוד לבחון אותו וכעת עוד בזהירות".