להיות חנון גאה – סיליקון ואלי חוזרת לעונה חדשה

סיליקון ואלי חזרה לעונה חדשה, וזו בשורה משמחת לכל היזמים והסטארטאפיסטים בעולם הרעיוני שבין מתחמי ההי טק בפאלו אלטו וביוסטון, לבין ה"סיליקון ואדי" בהרצליה פיתוח ורמת החייל, וגם לסתם אנשים שמעריכים הומור דמויות ממש טוב

הסידרה מספרת את סיפורה של חברת "Pied piper" – חברת סטארטאפ שמפתחת אלגוריתם דחיסה שמהותו לא מובנת לצופים וכנראה גם לא ליוצרי הסידרה. הסידרה מלווה את החברה הפיקטיבית ואת מיסדיה בכל שלבי ההתבגרות ההכרחיים של חברת סטארט אפ. העונות הראשונות טיפלו באופן מצחיק להפליא בשלב שבו עולה הרעיון הגאוני ומבשיל לכדי חברה, ובשלב של הפיכת החברה לבאר שואבת להשקעות בלתי פרופורציונליות בעליל. העונה הנוכחית עוסקת בשלב ההכרחי של החלפת ההנהגה הצעירה בעלת החזון הנלהב לטובת מנהל מנוסה, מפוקח, וגם, כפי שקורה בדרך כלל, מנהל שחושב על הכסף ולא על המהות.

כפי שמסביר Action Jack, מנהל החברה החדש והמנוסה, שמגיח בתחילת העונה, לריצרד הנדריקס, המייסד הגאון: "המוצר האמיתי של פייד פייפר הוא בכלל המניה שלה"

גדולתה של סיליקון ואלי היא בעיקר בשלל הדמויות המגוכחות אך הטיפוסיות לעמק הסיליקון שבה: המייסד ריצ'רד הנדריקס, גאון התכנות שנמצא על כל הספקטרומים האפשריים של הפרעה חברתית והיה מעדיף לדבר בשורות קוד ולא במילים. הפער בין המוזרות שלו למעמד שלו, פער שמאפיין בכירים רבים בתעשיית ההי טק, הוא אחד מגורמי הצרות והרגעים הקומיים העיקריים בעונה הראשונה. שותפו לדרך הוא ארליך בקמן הכריזמטי אך נטול הכישורים, ששמו ואופן התנהלותו מעידים על מוצאו. ארליך מייצג את "אמרגן ההיטק" שסולל את דרכו בעזרת כריזמה, היכרות עם המערכת, נאומים ריקים ועודף ביטחון עצמי, והוא אחד הדושים החמודים שנראו על המסך. למרבה המזל, אלו בדיוק התכונות החסרות לריצ'רד בדרך להביא את Pied piper להצלחה. לצידם עובדים ומתקוטטים צמד הסיידקיקים הקומי של הסידרה, גילפויל (הקנדי) ודנש (הפקיסטני), הרוזנקנץ וגילדנשטרן של "Pied piper", שהדיאלוגים שלהם, על מוצא, על עבודה, על המין השני ועוד, הם מהמשעשעים שידעה הקומדיה, והם גם אלו שמכניסים את עניין הלאום\גזע לסידרה, עם בדיחות גזעניות כמו "בטח בפקיסטן במקום אבן נייר ומספריים משחקים אבן, אבן, אבן" שיכולות לצאת מהפה רק בסטארטאפים קטנים טרם הפיכתם לתאגיד פוליטיקלי קורקטי.

תורמות להגדלת הארסנל הקומי גם דמויות מהעולם הסובב את חברת "pied piper", כמו גווין בלסון מנכ"ל החברה המתחרה "הולי", הנבל המשעשע והיומרני שמשתמש תדיר בקלישאה של "להפוך את העולם למקום טוב יותר" ובפועל עסוק בעיקר בהקמת מיזמים שכל מטרתם היא נקמנות אישית וניסיון לחסל מתחרים, והעובד הלא מסור שלו, נלסון ביגטי "ביגהד", שנקרא כך על שם ראשו הגדול, כשבפועל הוא ראש קטן שאין לו שום תפקיד בחברה מלבד לקבל קידום משמעותי אחת לכמה זמן, כחלק מהתכנית של המנכ"ל להתנקם בריצ'רד, והוא נותן הצצה לאבטלה הסמויה, אך המשתלמת מאוד, בסיליקון ואלי.

האינטראקציות בין הדמויות ב"Pied piper" ומחוצה לה, הופכות את העלילה של סיליקון ואלי למשנית כמו בכל סידרה טובה (כי בינינו, את מי מעניינת האבולוציה של חברת קוד) ואת הדמויות ומאפייניהן לעיקריות.

כמו הסביבה שעליה היא מתבססת, סיליקון ואלי היא סידרה גברית. אמנם מדובר על סידרה עם גבריות מסורסת שסבלה הרבה רדיפות והתעללויות בתיכון, אבל לפעמים נראה שאין בה פחות טסטוסטרון מסדרת מאפיה ממוצעת. בעונה האחרונה הייצוג לנשים גדל מעט, אבל, כמו שהוצג בסידרה באופן מודע ואירוני (וכמו שקורה רבות גם בואלי עצמו) המוטיבציה לייצוג לנשים היא פשוט כדי שיהיה ייצוג לנשים. כאשר מייסדי Pied piper מראיינים מועמד חדש לחברה, הם מצהירים, שרצוי שלמועמד יהיו את התכונות של מתכנת טוב ואישה. בעונה האחרונה נכנסה דמותה של לורי, המנהלת החדשה של חברת ההשקעות Raviga, שמממנת את Pied piper ומוזרותה משתלבת היטב בנוף. דווקא הדמות הזו היא זו שיכולה לשנות את המאזן הגברי נשי בסידרה, ואכן כבר בסוף העונה הקודמת היא מעיפה את ריצ'רד מניהול החברה שהוא עצמו הקים, מהלך שמניע את ציר העלילה בעונה הנוכחית.

הנושאים שבהם סיליקון ואלי עוסקת אמורים לכאורה לעניין רק אנשים שנמצאים בסביבה סטארטאפית או יזמית דומה והציבור הרחב אמור לקבל את ההצצה שלו לעולם הזה רק לאחר ההצלחה, בדמות פרצופים מחייכים יתר על המידה בעיתונים הכלכליים תחת כותרת שכוללת את המילה "אקזיט", או בסדרות כמו "מסודרים". אבל זה מה שיפה בסיליקון ואלי. למרות שהיא סידרה מקומית שלא מתיימרת להיות "הקול של דורה", האמירות שלה הן אוניברסליות. כאשר המדען הראשי בחברת "הולי", המתחרה של Pied Piper, מציג למנהל שלו, גווין בלסון, קוף שמשתמש בזרוע ביונית שהחברה פיתחה, והשימוש היחיד שהקוף עושה בה הוא לבצע מעשים מגונים בעצמו ולגרד בישבנו, המדען מתנצל ומסביר ש"הטכנולוגיה עובדת, מה שהקוף בחר לעשות בה, זה כבר עניין שלו" משל מעולה למצבה של החברה האנושית.

גם בצפיה בעונה הנוכחית אנשי הי טק ויזמים יוכלו להמשיך למצוא את עצמם בכלל הדמויות בסידרה, כמו שיהודים יכולים להזדהות עם כלל הדמויות ב"סיינפלד" או ב"בנות", שאר העולם יוכל להמשיך להנות מהצצה על האנושיות האקסצנטרית של סילקון ואלי, על כלל שאיפותיה ומוזרויותיה.