קילי הלפרין היא אחד הקולות המרעננים במוזיקה הישראלית, עכשיו היא משיקה אלבום בכורה
אלבום הבכורה של קילי הלפרין יוצא לאור, השאלה היא רק כמה זמן זה ייקח. הלפרין כותבת, מלחינה, יוצרת ומנגנת כבר למעלה מעשור. אבל העבודה על אלבום מסודר מתרחשת רק עכשיו. אני פוגשת אותה בסימטאות של יפו ואין ספק שמדובר כאן בחומר מסוג אחר, לא עוד פצצת פופ מתקתקה שתתנגן לנו בפלייליסט משובט, אלא מישהי שיודעת לצלול במעמקי הלב ולהגיש לנו מוזיקה שמיימית. כזו שהאזנה אליה מחלחלת עמוק אל הלב ומותירה אותו פתוח.
כשמדובר במוזיקה אלטרנטיבית מסוג זה בדרך כלל הספונסר לאלבום הוא הקהל הרחב שאוהב את המוזיקה, כמו האוהדים של קילי שדואגים עכשיו שהקמפיין שלה ישיג את היעד, בשבוע הקרוב בכל אופן היא מחזיקה אצבעות חזק.
הלפרין היא סוג של שליח ציבור. שיריה הם כמו פרקי תפילה אישיים, נשיים ועכשוויים, וההופעות שלה הן תפילה זכה שהקהל שותף בה. את ביתה קבעה בעיר יפו, שם היא משתייכת לקהילת האמנים 'זכרון ברוך', ובמקביל מנהלת פרויקטים לנערים במצוקה.
האור מציון
אחרי השקה מוצלחת של השיר הראשון באלבומה 'תשליך', מוציאה כעת קילי הלפרין סינגל נוסף: 'האור מציון'. מילות השיר מעבירות מסרים רכים של שלום, סובלנות וריפוי: "הנה עולה האור מציון/ זורח ובא בשלל צבעי הקשת/ מנשק ומרפא מעבר לדמיון/ הנה, עולה אור מציון". השיר יוצא בתקופה בה ירושלים מככבת בראש סדר היום, לא רק במהדורות החדשות אלא גם בלוח השנה. ימי בין המצרים הם ימי אבל על חורבן ירושלים, וקילי, במילותיה הפשוטות והעדינות, מעבירה מסר של כוח ותקווה הטמונים בין סמטאותיה של העיר הזו.
קשה להציב את קילי במשבצת מוגדרת על הסקאלה הדתית. בהופעות שלה היא לא שרה לקהל אלא מתפללת אתו יחד, כאשר היא הופכת לשליחת ציבור והקהל למאמינים. היא שרה גם בפני גברים, מתוך אמונה שדברים שבקדושה אין בהם ערווה. עם זאת, כיוון שהיא רואה את עצמה כחלק מהקהילה האורתודוקסית, כשהיא חזנית בתפילות מתוך הסידור היא עושה זאת מול נשים בלבד.
קהילת זיכרון ברוך ביפו
קילי חברה בקהילת מחדשי בית הכנסת 'זכרון ברוך' ביפו. בית הכנסת שואב אליו אמנים רבים הנמצאים על הספקטרום הדתי, בהם זמרים כמו בוצר, יאיר לוי ועקיבא, לצד אמנים מתחומים נוספים. הקהילה משתלבת בטבעיות בעיר יפו, שזה מכבר מתחוללת בה סצנת תרבות תוססת לאמנות אלטרנטיבית. רבים מחברי הקהילה מבקשים להתחמק מתיוג לזרם דתי אחד או משנהו, ולפעמים רק הקסקט שלראשם יכול להצביע על יראת השמיים. הם לא הגיעו כדי להפוך את יפו לעיר דתית, כאן מדובר באנשים שרוחניות מובילה אותם, וחיים בשלום עם הסביבה שלהם.
בית הכנסת הוקם לזכר האדמו"ר מקומרנא שנספה בשואה. במשך שנים עמד בית הכנסת שומם, עד שהגיע הסופר והפובליציסט אדם ברוך המנוח, והקים אותו מחדש. רוח הקבלה והכנסת האורחים שאפיינה את שתי הקהילות האלו ממשיכה לפעום גם בקהילה הנוכחית.
קרליבך הגרסה הנשית
אם תשאלו את קילי מיהו המודל לחיקוי שלה, קרוב לוודאי שהיא תזכיר את הרב שלמה קרליבך. גם הוא עסק בשירה ותפילה, והופעותיו התקיימו בשילוב הקהל מתוך מטרה להביא להתרוממות רוח והתקרבות אל השם. קילי רואה את עצמה כממשיכה של הקו הזה וחולמת להגיע אל אנשים מכל מיני סוגים ומקומות בעולם עם המוזיקה שלה.
היא מושפעת ממוזיקת עם של תרבויות רבות. כך למשל, כשהופיעה ב'אוזן בר' היא חזרה במשך עשר דקות על מנטרה הודית בשפה ההינדית יחד עם צ'לנית, תוך שהיא עוצמת עיניים ומכוונת למעלה. קילי ממשיכה את הקו הזה גם בשירה החדש, בו היא משלבת באופן יפיפה בין מילים יהודיות וכלי נגינה שמגיעים מתרבויות רחוקות.
מוזיקה שהיא נתינה
להקת 'הנמצאים' שמלווה אותה בהופעות, מורכבת גם היא ממוזיקאים שעוסקים בחינוך. את כולם פגשה במכללת לוינסקי בדרך אל התואר. כך למשל איתמר אסף טל, שהוא גם המפיק המוזיקלי של הפרויקט, מלמד תופים ומוזיקה לילדים בחינוך מיוחד בשכונת התקווה בדרום תל אביב. טל טימור הוא פסנתרן, מלחין ומעבד, וגם מלמד מוזיקה בתיכון ובחטיבת ביניים, ורוני יורמן הבסיסט מלמד מוזיקה בחינוך מיוחד. במקביל, היא מלמדת, מעבירה סדנאות, ומנהלת פרויקטים מוזיקליים למען ילדים ונוער ביפו המגיעים מרקע של מצוקה.
על מנת לקדם את המיזמים הללו, היא הקימה קמפיין הדסטארט לתמיכה באלבומה הראשון, כשהיא מעניקה לגולשים את ההזדמנות לרכוש אלבום ובמקביל לתת חסות על שעות של עבודה קהילתית עם בני הנוער עמם היא עובדת.
