גדולה עלינו: על מהפכת מכונית המיני בישראל

2009 היא השנה בה התברר כי כל מה שחשבנו על שוק הרכב הישראלי נכון בצורה חלקית

חלק מתושבי ישראל ייזכרו את שנת 2009 בזכות הבחירה של ברק אובאמה לנשיא ארה"ב, או בזכות הזכייה של פרופ' עדה יונת בפרס נובל בכימיה, או בגלל הביקור של האפיפיור בנדיקטוס בארץ הקודש. אבל האמת שהשנה הזו תיזכר בישראל יותר מכל בזכות המהפכה בעולם הרכב. במשך עשרות שנים הרכב המשפחתי היה מוסד ישראלי ידוע. כל מי שהיה לו כסף קנה מכונית משפחתית, ובני המזל קיבלו אותה מהעבודה.
כל השאר היו תקועים בתחבורה הציבורית והתפללו ליום שבו הם יוכלו להרשות לעצמם להוציא כ-120 אלף שקל כדי להסיע את המשפחה בנוחות ובקלות. אלא שב-2009 החלו לשווק בארץ מכונית בשם "
אלטו החדשה", כאשר הגרסה הידנית שלה עלתה 60 אלף שקל בלבד. המתחרים כמובן לעגו – אחרי הכל מי ירצה מכונית בלי תא מטען (או ליתר דיוק, תא מטען זעיר שמאפשר להכניס כמה שקיות ותו לא). מי יסכים לקנות מכונית חדשה שבה הנהג פותח את החלון בעזרת ידית ואילו החלונות האחוריים ברכב בכלל לא נפתחים, אלא רק מוסטים החוצה בחלקם העליון. יתירה מכך, ברכב יש רק ארבעה מקומות ישיבה ומהירות מירבית של 150 קמ"ש וגם היא אפשרית רק על הנייר. אבל השאלה הגדולה ביותר היתה, מי יסכים לקנות מכונית ידנית, כאשר הכללים בשוק המשומשות קבעו שגיר ידני זו סגולה בטוחה להיות תקוע עם הרכב תקופה ארוכה, עד שיימצא פראייר שיסכים לקנות את הגרוטאה.

אבל עם ישראל התלהב, התנפל והפך את האלטו לפופולארית במיוחד. הסיבה לכך היא מחירי הדלק שהמריאו לשמיים וגרמו לנו לחשוב פעמיים לפני כל תדלוק. משרד האוצר גם העלה לאט-לאט את שווי השימוש ברכב וגרם לחלק מהעובדים לשקול ויתור על סמל הסטטוס וקנייה של רכב פרטי. כמעט מיותר לציין שבאזור המרכז שבו קשה למצוא חנייה, מכונית באורך 350 ס"מ מצליחה להשתחל כמעט לכל מרווח פנוי. אם לא די בכך, כשלוקחים בחשבון שכל רכב מאבד בממוצע 10 אחוז מערכו מדי שנה, הרבה פחות כואב לאבד עשרה אחוז מ-60 אלף, לעומת 10 אחוז מ-120 אלף שקל.
אשר לתא המטען הזעיר באמת של האלטו, מאחר ומדובר במרכב האצ'בק הכולל חמש דלתות, אפשר לקפל את המושב האחורי ולהכניס בנוחות מזוודות ותיקים. ההתנפלות על רכבי האלטו גם גרמה לשינוי בשוק המשומשות ומכירה של רכב ידניים, שצורכים פחות דלק, וזולים יותר לתיקון מאשר תיבת הילוכים אוטומטית או רובוטית, גרמו לכך שידנית היא כבר לא מילה גסה.
יבואני הרכב ההמומים הבינו שאין להם ברירה וגם הם החלו למכור מכוניות מיני בהנחה, כמו למשל קיה פיקנטו, סיטרואן סי1, סקודה סיטיגו, שברולט ספארק, פיאט פנדה והיונדאי איי10. חשוב לציין שגם לממשלה יש חלק בהצלחה – ב-2010 נכנסה לתקוף רפורמת "המיסוי הירוק". במסגרת יוזמה זו, הוגדל מס הרכישה של רכב חדש מ-72 אחוז ל-90 אחוז (!), ומאידך ניתן "פרס" בצורה של זיכוי בהתאם לקבוצת הזיהום. ככל שזיהום האוויר שפולט הרכב קטן יותר, כך גדלה ההנחה. מאחר ומכוניות המיני הן מזהמות ברמה נמוכה במיוחד (דרגה 2-3 מתוך 15), היבואנים הורידו את המחירים ובא לציון גואל.
בשורה התחתונה – אחרי עשרות שנים של קיפאון, מכוניות המיני הן המלכות הגדולות של ישראל והוכחה ניצחת לכך ששילוב בין תחרות בריאה להתערבות ממשלתית מבוקרת, יכולים לעשות טוב למדינה ולאזרחים גם יחד.