ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, לפיה מעתה ובאופן קבוע יוכלו זכאים לגמלת סיעוד בכל רחבי הארץ לבחור האם לקבל את הגמלה ככסף, או כשירותי סיעוד באמצעות חברות סיעוד.
עד כה ניתנה אפשרות הבחירה באמצעות הוראות שעה, כניסויים זמניים בלבד וביישובים מסוימים. בכל שלב יוכלו הזכאים לשנות החלטתם ולבחור באפשרות השנייה. בנוסף, נקבע כי זכאי לגמלת סיעוד המעסיק עובד זר יוכל להפריש כספים עבור ההטבות הסוציאלית לעובד דרך המוסד לביטוח לאומי, באמצעות ניכוי מגמלת הסיעוד המגיעה לו. החוק ייכנס לתוקף מיד עם פרסומו ברשומות.
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, הציג בדיון מחקר שערך מכון ברוקדייל, לפיו 5% בלבד מהזכאים לגמלת סיעוד (כ-2,200 איש) בחרו עד כה, במסגרת הניסויים, לקבל גמלה כספית במקום שירותי סיעוד. עם זאת, מור יוסף הדגיש כי הבוחרים בגמלה כספית מרוצים מאוד, וכי אין תופעה של נטילת כספים מהם על ידי בן משפחה ופגיעה באיכות הטיפול בהם. מור יוסף טען כי בכך מתייתר הצורך בשלושה ביקורים שנתיים של עובד סוציאלי אצל הבוחרים בגמלה כספית, ויש לקיים שני ביקורים שנתיים, כמו אצל המקבלים שירותים "בעין".
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים צפרא דוויק, מנהלת תחום הרווחה במרכז לשלטון מקומי אסא בן יוסף ומנכ"ל העמותה למען הקשיש יעקב סנדלר, דרשו להמשיך ולקיים שלושה ביקורים של עובדים סוציאליים, בהם ביקור משותף עם גורם רפואי. "זוהי אוכלוסייה שחשופה יותר לניצול ולאלימות", אמרה דוויק. "טענותיכם לא הוגנות. האוכלוסייה הבוחרת בכסף אינה נבדלת מהרוב שבוחר לקבל שירותים, ויש להשוות את התנאים ביניהם", אמר ח"כ מאיר כהן (יש עתיד). ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הציע שבן משפחה יוכל לשמש כמטפל בזקן: "כך ניצור מקומות עבודה נוספים במשק ונחזק את ערכי המשפחה", אמר.
ו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), הדגיש כי אין בכוונתו לעכב את אישור החוק. "התכנסנו כאן אך ורק על מנת לשפר את השירות לזקן, וכך נעשה היום". אלאלוף הודיע כי בתחילת חודש דצמבר תקיים הוועדה דיון נוסף בנושא, ואז תקבע, באמצעות תקנות, את היקף ביקורי העובדים הסוציאליים.