דינה אברמסוןנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים היום, שלישי, ה' אב, 9 באוגוסט, בטקס השבעת שופטים שהתקיים בבית הנשיא. בטקס הצהירו אמונים בפני נשיא המדינה 14 שופטים, שישה שופטים הושבעו לבתי המשפט המחוזיים, שבעה שופטים הושבעו לבתי משפט השלום, ושופטת אחת הושבעה לבית הדין לעבודה.
בטקס השתתפו שרת המשפטים, איילת שקד, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, חברי הוועדה לבחירת שופטים, נשיאי בתי המשפט, ומשפחות השופטים המתמנים.
"ההקשבה והאמפתיה לבעלי הדין נטועים עמוק במסורת המשפט העברי שמדגישה את החובה הראשונה המוטלת על השופטים הממונים- 'שמוע בין אחיכם'. הקשיבו לדברים, הקשיבו למילים הנאמרות בין השורות, כקטון, כגדול תשמעוּן." פתח הנשיא את דבריו והמשיך: "החובה הראשונה המוטלת על החברה ועל מערכת המשפט וממנה נגזרת גם חובת ההקשבה, היא ליצור מערכת משפטית תקינה ונגישה, בפניה יוכלו לעמוד ולהתדיין בעלי הדין. חובת ההקשבה למתדיינים, יסודה, בזכות הגישה לבית המשפט." הנשיא הוסיף: "זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד על-חוקתית, כיוון שההגנה על זכויות אדם, מותנית באפשרות הממשית, של כל אחד מתושבי המדינה ואזרחיה, 'בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרו' לגשת למערכות המופקדות על זכויות אלו, בכדי לתבוע את קבלתן."
"מינויכם היום לשופטים הינו הבסיס למימוש זכות היסוד של הגישה לערכאות,״ אמר הנשיא לשופטים ולשופטות המתמנים, וברך את משרד המשפטים והועדה לבחירת שופטים על עבודתם במינויי שופטים ושופטות.
הנשיא הוסיף ואמר: "החובה לאפשר גישה לבתי המשפט איננה רק חובה פיזית במשמעות האיסור לסגור את דלתות בית המשפט. בחובה לאפשר גישה לבית המשפט כרוך עקרון נוסף, זכות הייצוג ועיקרון השמיעה,״ הנשיא המשיך ואמר: "זוהי חובה המוטלת על השופט והחברה ואף באה לידי ביטוי בחוק הסנגוריה הציבורית, לאפשר גם למתקשים בניסוח טענותיהם, את היכולת לעשות זאת."
"מינויכם היום לשופטים הוא הבסיס למימוש זכות היסוד, שלב ההנגשה הראשון," אמר הנשיא בסוף דבריו והוסיף: "אך בשבתכם על כס המשפט תהיה לכם הזכות, החובה וההזדמנות, להגשים את שלב ההנגשה השני, לתת פתחון פה, להקשיב ולשמוע גם לאלו המתקשים בייצוג עמדותיהם, גם לחלשים, גם למוחלשים, קטן כגדול. היו ברוכים והצליחו במשימה חשובה זו."
מדברי שרת המשפטים, איילת שקד באירוע: "חשוב לזכור את המימרה האנגלית ולפיה justice delayed is justice denied (צדק מאוחר הוא צדק שנגזל). אזרחי ישראל ראויים למשפט יעיל ומהיר, אשר יגרום לו להיות צודק יותר."
"אני מודעת לעומס האדיר הקיים במערכת המשפטית. בישראל נכון לשנת 2015 נפתחו 762 אלף תיקים, בתוכם 2.5 מיליון בקשות, ועל הכול אמונים 716 שופטים בסך הכל, כולל המושבעים היום. לשם ההשוואה, במדינות האיחוד האירופי היחס הוא 21 שופטים ל 100,000 תושבים. ואילו בישראל, כשמונה שופטים. למרות נתונים אלו, שופטי ישראל ממלאים את תפקידם באופן ראוי להערכה. אני פועלת להקלת העומס ביחד עם נשיאת בית המשפט העליון, בין היתר, באמצעות מינוי 124 שופטות ושופטים בשנה האחרונה, על ידי הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה מתפקדת בצורה יעילה תוך כדי הכלה של דעות שונות, ואני מודה לכם, הנשיאה מרים נאור, וחברי הוועדה, על שיתוף הפעולה הפורה בינינו."
מדברי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, באירוע: "יכולתנו ליצור חברה ישראלית מאוחדת ובעלת עושר תרבותי- "הפסיפס הישראלי" כפי שכינה זאת הנשיא ריבלין בכנס הרצליה בשנה שחלפה, מותנית ביכולתנו למגר את שנאת החינם. ואולם, אין לבלבל בין שנאה לבין מחלוקת, בין אחדות לבין אחידות. בני האדם שונים זו מזה, ואין אדם הדומה לחלוטין לרעהו. חברה דמוקרטית מבוססת על השונות בין בני האדם, ועל התפיסה כי כל אדם- עולם בפני עצמו. הפלורליזם מאפיין גם את בתי המשפט שלנו. כשתשבו לדין בהרכבים תיווכחו כי יש מגוון דעות, ולא ניתן לדעת מראש איך יתחלקו דעותיהם של חברי ההרכב. אולם חילוקי הדעות אינם פוגעים ואסור שיפגעו ביחסי הרעות והאחווה בין שופטי בית המשפט. כך גם מקום שנתגלעה מחלוקת ביניכם לבין ערכאת הערעור. אכן, על פי כללי ההכרעה המוסדיים הכרעתה של ערכאת הערעור היא, במרבית המקרים, סופית, תקדימיו של בית המשפט העליון- מחייבים. אך בכל אלה אין כדי לפגוע בחירות המחשבה של השופט. בניגוד לדעה המושמעת לפעמים שופטי ישראל אינם יצוקים מתבנית אחת, יש ביניהם שונות, וכך ראוי שיהיה."