על פי כתב האישום, עומר אבו ריא ומוחמד ריא מסח'נין רצו לבצע פיגוע בקיבוץ אשבל שבצפון
לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשו ביום ראשון כתבי אישום חמורים נגד עומר אבו ריא (27) ומוחמד ריא (26) מסח'נין. על פי כתב האישום, כחלק מגל הטרור, החליטו השניים לבצע פיגוע באמצעות ייצור בקבוקי תבערה והשלכתם.
ב-9 באוקטובר 2015, בעיצומו של גל הפיגועים, הגיעה אסרא עאבד (29), תושבת נצרת, לתחנה המרכזית בעפולה, נופפה בסכין ואיימה לדקור אזרחים וחיילים. היא נורתה על ידי שוטר מג"ב ולא נהרגה, ובעקבות האירוע התקיימה הפגנה בסח'נין.
בכתב האישום נטען, כי לאחר ההפגנה החליטו שני הצעירים לייצר בקבוקי תבערה ולהשליכם לעבר נכסים בקיבוץ אשבל, השוכן בסמוך לסח'נין. עוד נטען, כי בחצות הלילה שבין 9 ל-10 באוקטובר 2015 הם נפגשו בביתו של אבו ריא, הכינו שישה בקבוקי תבערה, כיסו את פניהם וצעדו לעבר קיבוץ אשבל. הם זחלו מתחת לשער הכניסה האחורי של הקיבוץ, ובסמוך ל-1:00 בלילה התמקמו בסמוך לחניון "מסביב למדורה", בו שוכן אוהל אירוח. הם הציתו את בקבוקי התבערה והשליכו אותם לעבר האוהל במטרה להציתו. חלק מבקבוקי התבערה פגעו בגג האוהל, חדרו לתוכו וגרמו לשריפת חלק מהגג, כיסא פלסטיק ושטיחים. שאר בקבוקי התבערה התלקחו ופגעו בקרקע הסמוכה לאוהל. מיד לאחר מכן השניים ברחו לסח'נין.
בשל החשד שמדובר בפיגוע שבוצע על רקע לאומני, ניהלו את החקירה אנשי ימ"ר צפון במשטרה, בשיתוף אנשי שב"כ. ב-15 במאי 2016 נעצר עומר אבו ריא, ולאחר חקירה נעצר ב-23 במאי גם מחמוד ריא. ביום ראשון הוגשו כתבי אישום המייחסים לשניים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייצור נשק, החזקה נשק ונשיאתו, ניסיון הצתה והיזק בזדון.
נציגת התביעה ביקשה מבית המשפט לעצור את השניים עד לתום ההליכים וציינה כי הם הודו בכל העבירות המיוחסות להם ומסרו לכאורה פרטים שהיו ידועים רק להם ולחוקרים, למשל מספר בקבוקי התבערה שהוכנו ופירוט החומרים שמהם יוצרו. השניים גם סיפרו כי כדי לדעת איך להכין את בקבוקי התבערה, הם הורידו סרטון בטלפון הסלולרי של אחד מהם ושאבו דלק מהאופנוע של אבו ריא.
בבקשה להארכת המעצר נכתב כי השניים הודו ש"החליטו לבצע את העבירות על רקע ההפגנות שהיו בארץ באותה תקופה וכנקמה על התנהלות כוחות הביטחון אל מול המפגעת בעפולה. כמו כן הודו, כי הכירו את הקיבוץ אשבל ובחרו במיקום זה בהיותו היישוב היהודי הקרוב ביותר לסח'נין".
לטענת התביעה, שני הנאשמים גם שיחזרו את המעשים המיוחסים להם, ואין לשחררם למעצר בית מכיוון ש"את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים יש להעריך לא רק על פי תוצאת מעשיהם, אלא גם על פי פוטנציאל הפגיעה הגלום בביצוע העבירות".