סוהר שהפך לסיעודי, הוכר על ידי משרד הביטחון כנכה הזכאי לרכב ולגמלה חודשית. הסוהר החליט לערער על גובה אחוזי הנכות – בשל התגמולים הנמוכים שניתנו, אך להפתעתו, הוחלט באגף השיקום של משרד הביטחון לשלול ממנו את הזכאות לחלוטין, וליטול ממנו את הרכב והגמלה החודשית אותן קיבל לאורך שנתיים.
במסגרת ההחלטה החדשה של קצין התגמולים כותב רופא משרד הביטחון כי גילה שטעה בחוות דעתו הראשונה, וזאת לאחר שבחן שוב את נתוני הבדיקות, ואשר על פי הן החליט בעבר שהסוהר זכאי להכרה כנכה מערכת הביטחון.
עו"ד פייל, המייצג את הסוהר טוען שההחלטה החדשה איננה עומדת בקנה אחד עם החוק, וחורגת מסמכותו של קצין התגמולים.
לדבריו, אין לקצין התגמולים כל סמכות חוקית לשנות את החלטתו, אלא אם כן התברר שההחלטה הראשונה ניתנה כתוצאה ממרמה או משום שהתגלתה ראייה חדשה שלא הייתה קיימת בפני הועדה הרפואית שקבעה את הנכות בתחילה. לדברי עו"ד פייל, אף לא אחד משני התנאים הללו לא התרחש במקרה הנדון.
"נראה כי מדובר במעין שיעור או לקח שמנסים בקצין התגמולים להציג, על מנת להרתיע נכים מלערער על גובה נכותם – התנהלות פוגענית ולא חוקית בעליל" דברי עו"ד פייל.
לאור זאת, מבקש עו"ד פייל, בערעור שהגיש בשם הסוהר לבית משפט השלום בראשון לציון, לפסול את החלטתו השנייה של קצין התגמולים ולהכיר מחדש בנכותו של הסוהר – וזאת על פי שיעורים גבוהים מאלה שנקבעו בתחילה.
מהתביעה שהגיש הסוהר, גבר כבן 40 מראשון לציון, עולה כי בטרם האירוע בו הוא הפך לנכה – הוא סבל מבלט דיסק. לפני כשבע שנים וחצי, בדרכו לעבודה, נתקף בכאב גב פתאומי וחזק, שהקרין לרגליו, לאחר שהתכופף להרים צרור מפתחות שנפל מידו.
הסוהר הובהל לבית חולים, בו עבר כריתת דיסק, לאחר שאובחנה אצלו פריצת דיסק קשה. לאחר ששוחרר, הועבר הסוהר למחלקת השיקום בבית החולים "שיבא – תל השומר".
על פי התביעה, מצבו הרפואי בא לידי ביטוי בשיתוק רגליים, בעיות שליטה על הסוגרים, כאבי גב וקשיים בתפקוד המיני – מצב סיעודי לכל הדעות.
קצין התגמולים במשרד הביטחון קבע בהחלטתו כי אחריות שירות בתי הסוהר על גרימת הנכות לסוהר נאמדת בכ- 30% – ועל כן משרד הביטחון יהיה מוכן לשאת רק ב-30% משיעור הנכות הכוללת לה זכאי הסוהר, שהועמדה על 60%.
עו"ד דוד פייל, המייצג את הסוהר, הגיש בשמו ערעור לוועדת הערעורים על גובה אחוזי הנכות ועל גובה האחריות של שירות בתי הסוהר לנכותו.
לצורך התביעה בדק ד"ר ליאור דיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית, את הסוהר. בחוות דעתו, קבע ד"ר דיין כי ליקוייו של הסוהר התפתחו כתוצאה מהתאונה, ולא כתוצאה מהחמרה במצב אורתופדי קודם, ולכן יש לייחס 70% מנכותו לעבודתו – כלומר לשירות בתי הסוהר.
לפני כשנה, בעת הדיון בערעור, נקבע כי על קצין התגמולים להגיש כתב תשובה, בצירוף חוות דעת רפואית, בתוך 60 יום. "עד עצם היום הזה לא הוגש כתב תשובה", אומר עו"ד פייל, "אבל ניתנה החלטה חדשה על ידי קצין התגמולים".
על פי ההחלטה החדשה, בה מסביר הרופא שבדק את הסוהר בראשונה – כי טעה במסקנותיו – מתנער משרד הביטחון לחלוטין מאחריותו על התאונה והנכות – ולכן הוחלט לשלול לאלתר את הגמלה וההטבות של הסוהר כנכה שירות בתי הסוהר. לדברי עו"ד פייל נותר הנכה ללא רכב וללא גמלה אשר קיימה אותו בקושי במהלך השנתיים האחרונות.
עו"ד פייל הגיש, בשם הסוהר, ערעור לבית משפט השלום בראשון לציון, בו הוא תובע לפסול את החלטתו השנייה של קצין התגמולים ולהכיר מחדש בנכותו של הסוהר.
בנוסף, תובע עו"ד פייל לפצות את הסוהר על הסבל שנגרם לו בתקופה שבה נשללו ממנו ההטבות, להעלות את נכותו מ-60% ל-80%. כמו כן מבקש עו"ד פייל להטיל על משרד הביטחון אחריות גדולה מ-30% על נכותו.
הערעור נדון בימים אלה בבית משפט השלום בראשון לציון, בשבתו כערכאת ערעור על החלטות קצין התגמולים.