טריות היא מאפיין מובן מאליו בשביל אוכל אמיתי ויש לה השפעה חזקה על הטעם והמרקם, אולם בעולם החקלאי והתעשייתי קל מאוד להסוות את היעדרה, אפילו למשך זמן רב.
מדוע זה חשוב?
ככל שהמזון שלנו טרי יותר כך אנחנו מקבלים מנה גדושה יותר של שפע. ויטמינים ומינרלים מתחילים להתפרק ולהתפוגג ברגע שבו המזון שלנו נפרד מן המקור שלו, ובכל יום שעובר כמותם פוחתת.
מול תוצרת אורגנית, נטולת התערבות גסה, יהיה לנו סיכוי גדול יותר לראות כיצד המזון שלנו הופך פחות ופחות ראוי למאכל. כפי שסיפר לי הירקן שליד ביתי – כשהוא מביא ירקות אורגניים ואינו דוחס אותם לתוך המקרר, הוא יכול לעמוד מולם ולראות את תהליך ההזדקנות שלהם משעה לשעה.
לעומת זאת, מול מזון חקלאי רגיל, מופגז בהורמונים ודשנים, הדבר קשה מאוד. כאשר מוסיפים לו שהות ממושכת בתהליכי קירור, כמעט בלתי אפשרי לדעת שלמזון שלנו כמעט ולא נותר ערך, עד שהוא מתקמט ומודיע באופן חד משמעי שזהו זה – לפח.
מזון תעשייתי, גם זה שנראה טרי מאוד וריחו משכר, יכול להיות עשיר בחומרים המאטים את ההזדקנות החיצונית שלו ומאריכים את חיי המדף, אולם את הערך התזונתי שלו הם אינם יכולים לשמר.
דוגמה מאלפת לכך קיבלנו לפני כמה חודשים כאשר ביקשנו מהמאפייה הקרובה שק "לחם של אתמול" לצורך תיקון בעיה בקומפוסטר שלנו. הלחם שלהם, הנאפה מדי יום וריחו המענג נישא בכל השכונה, החזיק מעמד במשך שבועיים שלמים.
רק לאחר כמה ימים הוא התקשה לגמרי, ולאחר מכן לא נצפו במראה שלו שינויים כלשהם. פטריות ועובש לא הופיעו במשך זמן רב, ואפילו ריחו הנעים נשמר לאורך ימים ארוכים. לעומתו, לחם שנהגתי להכין בביתי בשנים קודמות באופן יומיומי, החזיק מעמד בדיוק יומיים וחצי לפני שהפך בלתי אכיל, איבד את ריחו והתפורר.
מה הם עושים שאני לא? מדוע ה"טריות" של הלחם שלהם שונה משלי? האם כל מה שנראה "טרי" הוא באמת כזה?
גם את המזון המבושל שרובנו אוכלים מוטב לאכול כמה שיותר סמוך להכנה. החימום עצמו, בתוספת חומרים היוצרים שימור כגון מלח ושמן, וההכנסה למקרר, מאטים את תהליך הקלקול, ויוצרים אשליה של טריות במזון שכבר אינו טרי באמת.
בנוסף, המזונות הטבעיים מגיעים אלינו כחבילה מתוחכמת שיש בה די נוזלים וסיבים בכדי לעכל את שפעת הויטמינרלים ואבות המזון הכרוכים יחדיו. ככל שחולף הזמן, והטריות פוחתת, כך משתנה אותו הרכב פנימי, בעיקר בנוגע לצמצום כמות הנוזלים. ככל שהמבנה הפנימי רחוק יותר מן המקור כך הפירוק של המזון יתרחק מהאופטימלי.
אוכל אמיתי הוא אוכל טרי באמת, ולא רק זה שנראה טרי או מריח כך. זהו אוכל שלא נדרש לחומרים משמרים, גם לא הטבעיים שביניהם (כמו שמן, מלח וסוכר). השפע של אוכל טרי באמת שולח זרועות מלטפות לתוך הגוף, והפירוק שלו מתנהל בהתאם לכוונת המשור.
מאמר זה הוא התשיעי בסידרת "אוכל אמיתי". קדמו לו מאמרים על אוכל טעים, מותר, מספק, פשוט, מחליק, משביע ,עצמאי ומעורר. המאמר הבא, והאחרון בסידרה, יעסוק באוכל אמיתי כאוכל חופשי.