כנס אקדמי בניסיון למצוא פתרון למשבר הדיור

כנס אקדמי שנערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון החליט לדון במצוקת הדיור. ד"ר יעל אלואיל, מארגנת הכנס: "מחאת הדיור של שנת2011 העלתה לסדר היום הציבורי את הדיון במגורים, אך התמקדה בהיבטים הנדל"ניים של התחום – למשל בשאלות כמו מיקום הדיור ועלותו. בכנס הזה אנחנו בקשנו לדון בדיור כבעיה אדריכלית, מעבר לשאלות של עלות ומיקום גיאוגרפי. חשוב לשאול מהו דיור טוב עבור התושב ומה נגזר ממנו: סוגי דירות, שטח, מספר חדרים, טכנולוגיות בנייהוכיו"ב. התכנסנו כדי לשוב ולעסוק בדיור כזירה לחשיבה אדריכלית נסיונית ומהפכנית."
בהרצאתה בכנס התייחסה ד"ר אלואיל להדים של מחאת 2011 ולנסיונות של אזרחים ואדריכלים להציע כיפות גיאודזיות כאדריכלות דיור חלופית במאהל ארלוזורוב בתל אביב, שהוקם בסיום המחאה. ד"ר יוסי קורי דיבר על חדשנות אדריכלית בתכנון מגורים בעידן הקיימות; אדר' גלי בר-עבאדי דיברה על פתרונות גמישים במגורים, המאפשרים התאמה של יחידות דיור לשינויים באורח החיים של הדיירים; אדר' יובל יסקי – על צוות העבודה של אדריכלים במסגרת מסמך ספיבק-יונה במחאת 2011; ד"ר ענבל בן אשר – על תפקיד הברוטליזם ביצירת שדרה רחבה של דיור ציבורי בישראל; ופרופ' רחל קלוש על המגורים כמפגש בין ארכיטקטורה, תכנון ורפורמה חברתית, בהמשך לכנס SAH שהתקיים השנה בשיקגו.

המרצה המרכזי בכנס, פרופ' גרג קסטילו מאוניברסיטת ברקלי, הציג בהרצאתו "דיור בשלוש מהפכות" את התפקיד המרכזי של חשיבה אדריכלית חדשה על פתרונות דיור לשלוש מהפכות תרבותיות-פוליטיות: מהפכת אוקטובר בבריה"מ, תוכנית מרשל במערב אירופה, ותרבות הנגד של שנות השישים בארה"ב. "חשוב להבין שבתים לא צומחים סתם – הם מבטאים זהויות חברתיות ומשפיעים עליהן," אמר קסטילו. "בבריה"מ, לדוגמה, ביטאה הבנייה את התפיסה לפיה המשפחה היא אויב, כלומר מבנה חברתי שמעצים שמרנות וקיפאון, והיחיד הוא הפועל הטוב. בארה"ב של שנות השישים צמחו התפיסות ההוליסטיות והאקולוגיות, שנועדו לקיום חיים אוטונומיים המבוססים על אנרגיות מתחדשות, איסוף מי גשם וסינרגיה בין אדם, חי וצומח".
שיאו של הכנס כלל מרתון תכנון בן עשר שעות בנושא 'בית לדוגמה' בו השתתפו סטודנטים, אדריכלים ואזרחים מקבוצת Rebel Architecture. במסגרת המרתון פיתחו ארבע קבוצות עבודה פתרונות אדריכליים מעשיים לבעיות הדיור בישראל: אחת הקבוצות פיתחה מודול דיור על בסיס רצפה צפה, שאותו אפשר לחבר במגוון הרכבים ליצירת סביבת דיור מותאמת למשתמשים. קבוצה שנייה פיתחה אלמנט תשתיתי-קונסטרוקטיבי עבור מבנה מגורים מודולרי מבוסס-גריד. שתי הקבוצות האחרות עסקו בהצעת פתרון להשמשת מבני תעשייה קיימים לדיור, האחת התמקדה בקיט אדריכלי המאפשר חלוקות פנים למרחבי דיור אישיים והשנייה עסקה בפיתוח חזיתות גמישות המאפשרות התאמה של צורכי הדיור של המשתמשים.