nomigהאם העובדה שהחקלאות הגיעה למוזיאון היא סימן טוב עבורה, או עוד הוכחה למעמדה הבעייתי בימינו
על כך שהחקלאות במשבר, יודע כל קורא עיתונים וצופה טלוויזיה. מחאת המגדלים על הקושי לשרוד כלכלית, חממות ובוסתנים נטושים שפירות מרקיבים מאין קוטף מוטלים על אדמתם, מחירים אסטרונומיים שנדרשים לשלם במרכולים עבור פלפל אדום או עגבנייה, יוזמות פרטיות למכור תוצרת חקלאית מהמגדל לצרכן ללא תיווך – ומצד שני הפארודיות על ההתערבות המדעית ביצירות של הטבע (אנונה בטעם קיווי, ענבים בטעם שוקולד, אבטיח בגודל ננסי, גזר בצבע שחור) – מכל אלה מתעלמת תערוכת "שדות המחר" שנפתחה בימים אלה במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים.
כאן, המבט הוא גלובלי: מול הצפי שבשנת 2050 תגיע אוכלוסיית העולם לכ-9 מיליארד בני אדם, איך ניתן יהיה להאכיל את כולם? התשובות מתמקדות בשורה תחתונה אחת: שיר הלל למדע בשירות החקלאי.
ואיך זה יכול לעניין את הילדים היוצאים לחופש הגדול, אלה שבאותה שנה אפוקליפטית 2050 יתמודדו עם תשעה מיליון פיות שצריך להאכיל? על כך עונה התערוכה החדשה בכל האמצעים האינטראקטיביים שעומדים לרשות המוזיאונים בימינו עם דגש על המצאות מדעיות והמחשות אמנותיות. וגם חושיות.
למשל, מפגש עם 19 סוגי עגבניות בשלל צבעים, מכונת קרקרים המראה את התהליך מטחינה ולישה ועד אפייה, סדנת התנסות בצמחי תבלון, תצוגת טרקטורים, מכשיר המדגים השקיה חכמה בטפטוף שהילדים מפעילים בעצמם, כוורת חשופה שבה חיות דבורי בומבוס, סרטון וידיאו הממחיש בדקות מעטות תהליכים של חודשים רבים, כמו ההתפתחות דגן משלב הזריעה והבקיעה מהאדמה ועד ההבשלה והקציר.
שולחן ובו עשרות סוגים וצבעים של קטניות, הדרכות בלשון לא עמוסה במונחים מדעיים בנושאים כמו אם החיטה, איך "מדברים" עם צמחים, והאם צמחים "מרגישים" (חיישנים חדשניים מדגימים זאת), וגם, לגילאים המתקשים במסר ובתצוגות המדעיות והאמנותיות – חממת בוטיק בגן המוזיאון שבה רואים מהי חקלאות הידרופונית, טרקטורים שמותר לטפס עליהם, ואיך נראים אותם 19 זנים של עגבניות שכבר הזכרתי.
אם כל זה לא מספיק להצדיק את מחיר הכרטיס (45 שקלים למבקר ביוני, 60 שקלים ביולי-אוגוסט. 160 שקלים ביוני לכרטיס משפחתי כולל כל הילדים והנכדים ו-220 שקלים לכרטיס משפחתי ביולי אוגוסט. וכל הקיץ חינם עד גיל 5) – יש גם הדגמות מדעיות משעשעות כמו איך נוצר הרווח בתוך הפיתה, מה קורה למלפפון כשמחשמלים אותו, ואיך יוצרים מוס-חומוס.
תחום מעניין נוסף הוא הקשר בין אמנות לחקלאות. למשל סרט טבע מבית היוצר של ה-BBC שגיבוריו הם סנאי דרום אמריקני זעיר האוגר מלאי בלוטים לקראת החורף ונלחם בחמסנים, ועכבר מדברי זעיר הנאבק באויבים. הצפייה בסרט בתשלום נוסף של 10 שקלים.
הרבה גופים רציניים חברו למוזיאון ביצירת התערוכה:
החסות הראשית על תערוכת "שדות המחר" היא של חברת אדמה פתרונות לחקלאות. החברות התומכות הם מקורות, נטפים, BioBee, Koppert כרמל יבולים וטוף מרום הגולן.
ואת שירותי פיתוח וייעוץ מדעי העניקו האוניברסיטה העברית – הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה' מכון וולקני, מו"פ ערבה, מו"פ צפון ומיג"ל.
מה שטוב בה זו התוצאה “הקלילה”, שמצליחה להעביר נושאים כבדי משקל כך שילדים יישארו מרותקים, ולא רק המבוגרים המתלווים אליהם.