nomigלתומי חשבתי שכבר ראיתי את כל הגימיקים וההפקות שמוחם הקודח של מעצבי חתונות המציאו עד כה. ראיתי חתן-כלה נוחתים בהליקופטר לאתר שמחות, חתן דוהר לעבר החופה על גב סוס, ראיתי חופה על חולות חוף אכזיב, ראיתי מוזמנים מכתתים רגליים על פסגת מצדה, או בשבילי יער ירושלים, או מוטסים לחו"ל על ידי הורה אוליגרך, חתונות ברסלביות, חתונות ליטאיות צנועות, חתונות ניו-אייג' עם מרבצי כריות ושטיחים לחבר'ה צעירים ויחפים עם נרגילות – "מה עוד תבקשו מאתנו" חתנים "ואין, ואין עדיין"? אז מסתבר שיש
אנשים יצירתיים אי אפשר לבלום, ומי שיגיע לאולם "סוקה מרקט" בשביל המרץ, קריית המלאכה בדרום תל אביב, יראה תפאורה של שוק מקורה לפרטי פרטיו, שהיא הדבר הבא בתחום החתונות. באולם המוארך יש דוכנים המקיפים אותו סביב סביב, ונראים אותנטיים כמעט כמו שוק הכרמל או מחנה יהודה. דוכן עם ערימות של ירקות ופירות, דוכן של חמוצים וחומוס, דוכן המציע לחמניות מאודות נוסח תאילנד ואחר – דגים מטוגנים. בעלי תיאבון קולינארי ופולקלורי גדול, יכולים ללכת מדוכן לדוכן ולאכול מרוקאי, יווני, אמריקאי (המבורגר בלחמנייה כמובן ועם צ'יפס), דרום אמריקאי, איטלקי (פסטו), תאילנדי וגם סלט ישראלי עם חומוס-טחינה ופיתות. שיפודים על האש וקינוחים מכל מה שיש.
התפאורה כוללת מטחנות בשר ידניות מימים עברו, אשכולות של ענבי פלסטיק וחביות יין, ליד דוכן השתייה האלכוהולית, וכמו בשווקים המובילים בעולם, אוכל המוכן על המקום מול האורחים המתבוננים. ברור שמדובר באוכל בסיסי, אוכל רחוב, לא כזה של שפים פלצנים ומסעדות חמישה כוכבים, אלא שישליק וקבב טלה למשל, סביח, איטריות מוקפצות, שווארמה, פוקצ'ה, צ'וריסוס ואסאדו בדוכן הדרום אמריקאי, עלי גפן ממולאים בדוכן היווני, ולא אמשיך כי גם ככה התיאור הופך אותי לרעבה.
בשיחה עם היזם, הוא מודה שבין מקורות ההשראה שלו היו שוק שרונה היוקרתי ושוק האיכרים בנמל, שתי הוכחות חדישות לפופולריות של שווקים בקרב הציבור הפוסט מודרני, ושגם הבן שלו הוא אבי היוזמה. הבן רצה חתונה תל אביבית בסגנון עירוני ובטעם של רווקי העיר הגדולה מזן פלורנטין, שינקין, שכונת שפירא, נווה צדק והסביבה, משהו לא מכופתר, שיזכיר לחבר'ה שחזרו מתאילנד, הודו או דרום אמריקה את דוכני הרחוב בהם נהוג שם לאכול. אבל עם התאמה לישראל, כמו כשרות למשל, וחצר צמודה מוארת במאות נורות להעמדת חופה.
מאחר שאם איני טועה רווקי תל אביב החילונית לא ממהרים להתחתן, המקום הכשר והמושקע הזה יכול לשמש אופציה אלטרנטיבית גם לצעירי הכיפות הסרוגות ולציבור המסורתי שגם הם נוסעים אחרי הצבא לארצות המזרח הרחוק.
להורים ודודים מודאגים אספר שראיתי שולחנות המקיפים את המתחם, כמובן שולחנות עץ טבעי או נראה כטבעי, עם אוסף לא תואם של כיסאות שיתאימו לקונספט הכללי, אבל בכל זאת, מקום לשבת. ובמרכז, על רצפה הנראית סוג של שידוך בין עץ לאספלט, בין בטון למדרכה, רצפה אורבנית אפורה-חומה, אפשר לרקוד בין שיפוד לסושי, עד אור הבוקר ועד כלות. אין בתי מגורים בסביבה ואין שכנים שיתלוננו. יש גלריות, לופטים של אמנים, כמה בבתי מלאכה, והגב של בית המשפט לדיני עבודה. ומי שרוצה לדעת עוד, מומלץ שייכנס לאתר http://soccatlv.co.il.