איפה תמצאו שטחי פנאי לחילונים וחרדים משני צידי גבול עירוני? איך תייצרו ריאה ירוקה בלב העיר? ואיך נשקם את כבוד המוסד המתקלף ונצליח לשלב אותו בחיינו? בתערוכה חדשה תחת הכותרת "הרמוניה בין עולמות" מוצגות עבודות הגמר של בוגרי בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל. בואו להשתלב בסביבה
חללים אורבניים. מוסדות. שילוב בין טבע לעיר. הרמוניה בין עולמות. ואיך נשים משתלבות בכל זה? כל זאת ונושאים אחרים העסיקו את בוגרי בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל בהנחיית פרופ' אדריכל בני לוי, המציגים בתערוכה חדשה את עבודות הגמר שלהם בתום חמש שנות לימוד. הנושאים מעוררי מחשבה, פוקחי עיניים, מעלים שאלות לנוכח הסביבה בה אנו חיים, עובדים ויוצרים בעצם נוכחותנו במרחב וההשפעה שיש לנו עליו. רמז: הרבה יותר מכפי שתיארתם לעצמכם.
קחו למשל את שכונת עמק רפאים בירושלים אשר מאז ומתמיד הייתה שכיית חמדה עירונית. מדובר בשכונה התחומה על ידי גבולות ברורים המונעים שימוש בעמק ומביאים גם לתחימת מרחבים אורבניים זרים ומנוכרים זה לזה. הפרויקט של תלמידת המגמה טל אטינגר מציע שימוש בעמק הצבאים כמוקד המעורר דיפוזיה והתערות של המרחבים האורבניים השונים עם "הריאה הירוקה", תוך שימוש בסדנאות אומן, גלריות, וכיתות לימוד בנושאי טבע, בוטניקה ואיכות הסביבה. המטרה שלה היא לייצר מבנה הרמוני, בו השלם גדול מסך חלקיו. את עבודת הגמר הזו יצרה אטינגר בהנחיית האדריכל איציק אלחדיף בקבוצה בנושא "סביבת המגורים והעירוניות של המחר".
דבורה שיניין לעומת זאת, בחרה להתמקד ברחוב הנביאים. לחלוטין אזור אחר בירושלים ובעל אופי שונה בתכלית. לירושלמים שבנינו, או כל מי שאי פעם עבר ברחוב המיתולוגי הזה, יכול היה להבחין בתכונה הבולטת ביותר שלו: גבול. בין העיר החדשה לישנה; בין האזור העירוני הסואן והחילוני (רחוב יפו) לאזור החרדי על שכונותיו הקדחתניות והסגורות; ואכן, בהתאם למיקומו ותפקודו כגבול, בחרה שיניין לתת לעבודת הגמר שלה את השם "בין עולמות מקבילים". "רחוב הנביאים בירושלים המופיע כיום בדמות מרחב גבול בין שתי ישויות נבחן כשטח עצמאי המייצר הזדמנויות תכנוניות", טוענות שיניין ומסבירה כי "הפרויקט עוסק ביצירת מרקם אורבני הבוחן אפשרות ליצירת מימד חדש של חיים, בין השכונות החרדיות למרכז העיר בירושלים. שטח זה תוכנן כרצועה ירוקה עם פונקציות לשעות הפנאי שישרתו את תושבי השכונות משני עבריו". עבודתה של שיניין נעשתה בהנחיית האדריכל אודי מנדלסון בקבוצת הנושא: "חלל קיומי – חלל אדריכלי – חלל וירטואלי".
מונומנטים אדריכליים מוסדיים היו מאז ומתמיד דרך של ממשלים לבטא מסר ממלכתי במרחב ובעיקר נוכחות. אך לא תמיד, איך נאמר, לא כל מוסד שלטוני ידע להשתלב בצורה הרמונית עם הסביבה ואף לעיתים נדמה היה אפילו כנטע זר ומנוכר במרחב, כמו יד חזקה וגברתנית כפתה אותו על סביבתו על אנשיה. בפרויקט שלה חדר אורבאני urban room"" ביקשה צופיה ויזל למצוא יותר הרמוניה בין המוסד לבין המרחב העירוני אותו הוא משרת. ויזל התמקדה בפרויקט שלה בפתח תקווה ובמרכזה ההיסטורי ההולך ומתפורר, הממוקם בכיכר המייסדים. במהלך התכנון ניסתה ליצור מרכז עירוני חדש ופעיל אשר ישמר את ניחוחות המושבה אך גם יתאים את עצמו להתפתחותה המהירה של פתח תקווה ויעניק למרכזה זהות מחודשת. את עבודתה ביצעה ויזל בהנחיית האדריכל צבי גרש בקבוצת הנושא: מקום המוסד בימינו".
איפה ומתי?
עבודות הגמר של בוגרי בית הספר לאדריכלות באריאל יוצגו בתערוכה ב"מרכז עמיעד" ברח' עמיעד 12 תל אביב- יפו. בין ערב פתיחה יום ה' 13.8.15 ב- 19:30 ועד ערב הנעילה יום ד' 19.8.2015
א'-ה': 11:00-21:00 יום ו' 9:00-17:00 ובשבת 9:00-21:00.