"תביעת מיליונים כנגד ביה"ח וולפסון: "טיפלו בלב, פגעו במוח

תביעה נגד ביה"ח וולפסון: אדם חטף התקף לב ונפל על ראשו. טופל במדללי דם שגרמו למותו. המשפחה תובעת מיליונים

גבר בשנות הארבעים לחייו, שהתמוטט במהלך קניות שערך עם אשתו בסופרמרקט בבת ים, איבד את הכרתו ונפל על רצפת החנות. הוא הובהל בניידת מד"א לבית החולים וולפסון כשהוא מחוסר הכרה ואינו מגיב לכאב.

על פי התביעה, אותה הגיש עו"ד רן שפירא ממשרד אלמוג-שפירא, הצוות הרפואי בביה"ח וולפסון כלל לא בדק אם הגבר נחבל בראשו, למרות נסיבות המקרה, והתרכז אך ורק בטיפול בהתקף הלב אותו עבר.

לדברי שפירא, רק בהמשך נבדקו אישוניו של הגבר, ונמצאו לא שווים, וחרף כך, בדיקת CT ראש שאליה הופנה, בוצעה באיחור של שעות, ובה נמצא כי האיש סובל מדימום מוחי מתקדם ומבצקות

מומחה רפואי מטעם התביעה קבע כי הטיפול במדללי הדם שניתן לגבר תוך כדי הטיפול הלבבי גרם להתגברות הדימום המוחי.

לאחר ייעוץ נוירוכירורגי דחוף הוחלט להעביר את המנוח למחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים איכילוב. אך באיכילוב קבעו הרופאים כי לא ניתן כבר להצילו והוא נפטר לאחר 4 ימים.

ברשומות בית החולים איכילוב נכתב, כי הטיפול שניתן למנוח בוולפסון החמיר את מצבו וגרם למותו.

בימים אלה, הגיש עו"ד שפירא, המייצג את משפחת המנוח – תביעת מיליונים נגד ביה"ח וולפסון, הנדונה בבית משפט השלום בתל אביב.

על פי התביעה, המנוח ואשתו ערכו קניות בחנות ירקות בבת ים, אך עם הגיעם לאזור הקופה, וללא כל תלונה מוקדמת, איבד הגבר את הכרתו, התמוטט ונפל על רצפת החנות.

הוא הובהל בניידת מד"א לבית החולים וולפסון, לאחר שקיבל שוק חשמלי במקום, שהיה ברשות כונן איחוד הצלה שהיה נוכח באזור.

בתביעה מפורט עוד כי עם הגיעו לוולפסון, הונשם הגבר והועבר לחדר צנתורים, שם נצפתה חסימה מלאה של העורק הקדמי היורד, ונשאב קריש דם. לאחר הצנתור נרשם כי מצבו יציב מבחינת המדדים החיוניים, אך הוא עדיין שרוי בתרדמת עמוקה, והוחלט בין היתר על טיפול בקירור מבוקר.

מהרישומים הרפואיים עולה כי הצוות הרפואי איתר דימום מפיו של המטופל, וביצע סקשנים מרובים של חלל הפה.

לדברי עו"ד שפירא, רק בהמשך נרשם כי אישוניו של המטופל אינם שווים ואינם מגיבים לאור, וכי אישון שמאל מורחב. בשלב זה החליט הצוות הרפואי להוציא את המטופל מקירור, ורק כארבע שעות לאחר מכן, כאשר עלה חשד לדימום מוחי, הומלץ על ביצוע CT ראש בהמשך היום.

אלא שבדיקת ה-CT נעשתה רק בשעות הערב, וזו העלתה כי הגבר סובל מדימומים מפושטים במוחו המלווים בבצקת – דבר שהצריך ייעוץ נוירוכירורגי דחוף.

הגבר הועבר לאיכילוב, אך היה זה מאוחר מדי.

לאחר התייעצות שנעשתה מול כונן נוירוכירורגיה בבית החולים איכילוב, הוחלט להעביר את הגבר בדחיפות לאיכילוב. אך למרבה הצער, משנתקבל האיש באיכילוב, החליט הצוות הרפואי שם כי דינו כבר נחרץ, וכי "לאור ההדמיה ומצבו הקליני של המטופל, אין מקום להתערבות נוירוכירורגית".

עו"ד רן שפירא מביא בתביעה נגד וולפסון את הרישומים הרפואיים שערכו הרופאים באיכילוב, שבין השאר כתבו כך: "החולה הועבר לבית החולים וולפסון מונשם…אושפז באבחנה של אוטם חריף בשריר הלב…כך, מאוחר מדי מסתבר, כי בסמיכות לאירוע איבוד ההכרה נפל לאחור ממצב של עמידה ונחבל ישירות בראשו. נגרם שבר לגולגולת והטיפול במדללי דם החמיר עשרות מונים את הדמם המוחי, אשר כעת יוצר לחץ תוך גולגולתי קשה…כעת מועבר מונשם, מחוסר הכרה וללא אופק טיפולי למחלקתנו. יש לשקול תרומת איברים". ואכן, ארבעה ימים לאחר מכן הלך הגבר לעולמו.

אל התביעה אותה הגישה משפחת המנוח באמצעות עו"ד רן שפירא, צורפה חוות דעת רפואית מטעם ד"ר שאול סטיר, מומחה לנוירוכירורגיה. בחוות דעתו קבע ד"ר סטיר, כי מותו של המנוח הוא תוצאה חד משמעית של התנהלות הצוות הרפואי בבית החולים וולפסון.
"הצוות הרפואי כלל לא בדק האם המנוח נחבל בראשו בעת שנפל ואיבד את הכרתו", קבע ד"ר סטיר בחוות דעתו. "בשל כך החמיץ הצוות את האבחנה של הדימום המוחי של המנוח".

עוד טען המומחה, כי בקלות ניתן היה לבחון האם נחבל המנוח בראשו. "הצוות הרפואי כלל לא בדק זאת ואף לא שאל את אלמנת המנוח בנושא, כל זאת בזמן שנזקו המוחי רק מחמיר, בהיעדר טיפול".

"על הצוות הרפואי היה לשלול דימום מוחי באמצעות CT מיד לאחר ייצוב המנוח מבחינה לבבית, דבר שלא נעשה" קבע ד"ר סטיר. "גם כשכבר הוחלט על CT, הוא לא נעשה מיידית כמתחייב. ההמתנה לצורכי חימום אינה ברורה, שכן אין איסור על בדיקת CT בטמפרטורה נמוכה. גם כשכבר הוחלט על חימום, עדיין חלפו יותר מ-12 שעות עד לביצוע בדיקת הCT, שאבחנה את הדימום המוחי".

עוד טען ד"ר סטיר, כי הצוות הרפואי לא בדק בזמן את אישוניו של המנוח.

לדברי סטיר, "בדיקת האישונים כנדרש היתה מאבחנת את ההחמרה הנוירולוגית בסמוך להתרחשותה, באופן שבו היו שוקלים ניקוז דימום והקטנת נזק".

ד"ר סטיר מסיים את חוות דעתו בדברים הבאים: "השיהוי הרב בביצוע הדמיית הראש ובאבחון הדימום שממנו סבל המנוח, גרם לו לנזק נוירולוגי בלתי הפיך, עד כדי כך שבאיכילוב כבר החליטו כי המצב כה חמור עד שאין מקום להתערב, והמנוח נפטר כ-4 ימים לאחר מכן".
בתביעה אותה הגיש עו"ד שפירא בשם המשפחה, נטען כי הטיפול הלקוי אותו קיבל המנוח בבית החולים וולפסון תרם למותו בטרם עת.

"טרם המקרה היה המנוח בעל עסק עצמאי, ועבד שעות מרובות, תוך דאגה מלאה למשפחתו ולרווחתה. לאור הארועים, איבד המנוח את חייו בטרם עת והותיר משפחה המומה", קבע היום (א') עו"ד שפירא.

בתביעה, אותה הגיש שפירא, הוא מבקש מבית המשפט לחייב את ביה"ח וולפסון לפצות את משפחת המנוח במיליוני שקלים, על גרימת מותו של אב ומפרנס המשפחה.

התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב.