מערכת המומלציםנציב תלונות הציבור על שופטים, פרופ' אליעזר ריבלין, מצא מוצדקת תלונה של אדם, שאינו בעל דין או עד, שהגיע לצפות בדיון משפטי שהתקיים בדלתיים פתוחות וסירב לבקשת השופטת במשפט למסור לה את שמו
נציב תלונות הציבור על שופטים והמשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס), פרופ' אליעזר ריבלין, העניק לפני ימים ספורים 'רוח גבית' לאדם מן היישוב שבא לצפות בדיון משפטי שנערך בדלתיים פתוחות בבית הדין האזורי לעבודה "בתיק שאין הוא צד לו ואף לא עד בו", כהגדרת ריבלין, וסירב למסור את שמו לשופטת בדיון.
האדם התלונן כי השופטת בתיק דרשה לדעת את שמו בלי סיבה ממשית, כשהוא "עמד על זכותו להישאר אנונימי תוך שציין כי זוהי זכותו לפרטיות", כהגדרת הנציב.
בהחלטתו עמד ריבלין, בין היתר, על משמעותו של עקרון פומביות הדיון ועל זכותו של אדם לפרטיות ולאנונימיות.
"זכותו של אדם לפרטיות, כאמור בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת שלא כדין שעה שהוא נדרש שלא לצורך להזדהות", קבע ריבלין בהחלטתו והוסיף כי "בבית המשפט מתממש עיקרון פומביות הדיון ברשו הנתונה לכל אדם ליש באולם בית המשפט (בעת שהוא דן בדלתיים פתוחות) ובזכותו של כל אדם להיחשף להליך המשפטי ולזהות השופט ובעלי הדין. אין הוא כולל בשום פנים חובה להיחשף בעצמו. הטלת חובה על אדם מן הציבור, המבקר בבתי המשפט, להיחשף בפומבי, פוגעת בזכותו לרפיטות ואף בזכותו לאנונימיות", הטעים הנציב.
"הינה כי כן ניתן לומר, כי הדרישה ממי שנוכח באולם בית המשפט להזדהות עשויה לכרסם בעקרון פומביות הדיון וכן לפגוע בזכותו של אדם לפרטיות ולאנונימיות. ניתן איפוא להבין ללבו של המתלונן המבקש כי יניחו לו לנפשו, לא יוציאוהו מכלל הקהל בתוכו הוא נמצא וימנעו מלתייג אותו כמי שנוהג לבקר בדיונים משפטיים או באופן אחר. אין גם הסמכה בחוק הנותנת בידי בית המשפט סמכות כללית לדרוש את זיהויו של לפוני המצוי באולמו ולהפר בכך את הזכות לפרטיות ואת הזכות לאנונימיות", קבע ריבלין.
הנציב סיכם כי "שופט אינו שוטר וגם אם היה קם צורך בפעולת שיטור, ולא כך היה בענייננו, על השופט להיעזר לעניין זה בכוחות המשמר או השיטור ולא לקיים בעצמו את פעולות השיטור".