מערכת המומלציםעל פי החוק: גוף שעיקר מימונו מגיע ממדינות זרות, יחויב לציין זאת בכל מסמך רשמי. הקנס על עבירה – עד 29,000 ש"ח. יוזמת החוק, שרת המשפטים שקד: " לא נאפשר התערבות בוטה של מדינות ללא חשיפת מקורות המימון הזרים". יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג קבע כי "החוק הזה שמגיע היום הוא חוק שמסמל את ניצני הפשיזם שעולים ופורחים בחברה הישראלית"
בתום דיון ארוך וממושך ולאחר הסתייגויות רבות של סיעות האופוזיציה, מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית את חוק השקיפות של שרת המשפטים מטעם מפלגת 'הבית היהודי', איילת שקד.
על פי החוק, עמותה או חברה לתועלת הציבור שעיקר מימונן (מעל 50% מתקציבן השנתי) מגיע מישות מדינית זרה, לרבות קרנות שמוחזקות בידי המדינה, תוטל עליהן החובה לדווח על כך בדוחות הכספיים שלהן.
נוסף על כך, העמותות יחויבו לציין זאת באופן בולט: בפרסומיהן בשלטי חוצות, בטלוויזיה, בעיתון, בדף הבית שלהן או במסע פרסום שלהן באינטרנט, בפנייה בכתב לעובד ציבור או לנבחר ציבור, וכן לציין זאת באופן בולט בדו"ח המופץ לעיון הציבור. עבירה על אחד הסעיפים האמורים עשוי לגרור קנס בסכום של עד 29,000 ש"ח.
בנוסף, נציג מטעם העמותה המשתתף בישיבה בכנסת יחויב להביא את המידע על העובדה שעיקר מימון העמותה הוא מישות מדינית זרה, לידי יו"ר הוועדה לפני הדיון או במהלכו.
נוסף על כך, אם יישאל הנציג על ידי חבר כנסת על דבר מימון העמותה, הוא יהיה מחויב לחשוף זאת. יצוין, כי שמות המדינות התורמות יופיעו מעתה באתר האינטרנט של רשם העמותות.
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הציג את ההצעה בפתח הדיון ואמר: "הצעת החוק הזאת באה ואומרת דבר אחד – רוצים שקיפות. הכוונה שאם נציגי עמותה מסוימת מגיעים נניח לכנסת ונכנסים לוועדה, ונציג העמותה רוצה לדבר, בכבוד. אבל שאני אדע, או שחברי הוועדה האחרים ידעו שהוא מייצג עמותה שמקבלת את עיקר תקציבה ממדינות זרות. שתהיה שקיפות. אני מניח שגם השקיפות הזאת חשובה למדינות הנותנות, שהרבה פעמים הן נותנות כסף והן רוצות לתת, נניח, לעמותות שעוסקות בזכויות אדם וכו', והרבה פעמים אותה מדינה שנותנת, לא יודעת בדיוק איזה עמותות מקבלות, ולו היא הייתה יודעת, יכול להיות שלחלק מהעמותות שהיא נותנת היא לא הייתה נותנת, כי היא לא הייתה רוצה להיכנס לאותם נושאים שעמותות מסוימות מטפלות".
שרת המשפטים איילת שקד מסרה בעקבות אישור החוק במליאה כי "היום כנסת ישראל אמרה – לא להתערבות בוטה של מדינות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל. כשם שמדינת ישראל נמנעה להתערב במשאל העם בבריטניה, אני מצפה שמדינות אחרות יכבדו את עצמאותה של מדינת ישראל. ואם לא – לכל הפחות מימון העמותות בידי ממשלות זרות, יהיה חשוף בפני הציבור הישראלי".
"הבעת עמדה של מדינות על הנעשה בישראל עוברת דרך האמצעים הדיפלומטיים המוכרים. לא נאפשר התערבות בוטה שכזו ללא חשיפת מקורות המימון הזרים, והבאתם לידי ידיעת הציבור ונבחריו", הוסיפה וקבעה שקד.
יו"ר האופוזיציה ויו"ר מפלגת 'המחנה הציוני', ח"כ יצחק הרצוג קבע במהלך הדיון בהצעת החוק במליאה כי "החוק הזה שמגיע היום הוא חוק שמסמל את ניצני הפשיזם שעולים ופורחים בחברה הישראלית. אתם לוקחים את חירות ההתאגדות שהוא עיקרון-על מקודש בחברה דמוקרטית, ואתם שמים אותו ללעג ולקלס כי אתם מדירים, מסמנים, מתייגים, מסמלים. מה אתה חושב, שאם כתוב בנייר המכתבים, ממומן על-ידי ממשלה פלונית – לכאורה זה נראה סביר. אבל אתה פה לוקח משהו שלראשונה אתה שם אותו, ואומר, אני כבר מסמן אותו, מסמן את הארגון, שאולי מקדם מטרה חברתית נעלה למען שוויון נשים, למען הקהילה הגאה, למען ציבור המיעוטים, למען החלש, הנזקק, הדווי, העני והרש; והיות שאתם לא מסוגלים אף פעם באמת להודות שנכשלתם בטיפול בעני, באביון ובדל, והיות שכתוב בספר ישעיהו: "כי תראה עירום וכיסיתו" – ומה לעשות, המדינה נכשלת – נכנסים ארגונים. והארגונים האלה מחפשים סיוע. ומוצאים גם במדינות שיש להן קרנות וזרועות בין-לאומיות שמסייעות בנושא הזה. אבל אתם מצאתם איזה אנקול להיתלות בו כדי בעצם להתחמק מהוויכוח האמתי על אופייה של מדינת ישראל ועל הכישלון שלכם ואולי על התרגילים שלכם לכסות באמת לאן הולך הכסף של הציבור".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) טענה כי "רק ממשלה נלעגת שאינה מסוגלת להסתכל למציאות בעיניים, מתכסה במונחים דמוקרטיים לשם רדיפה פוליטית בלבד. אל לנו להתבלבל: מטרתו של החוק היא חיסול ממוקד של רשימה מדוקדקת של ארגונים המזוהים עם השמאל בישראל. החוק לא יחשוף את התרומות השמנות שנהנים מהן ארגונים כמו אלע"ד ואם תרצו וגם לא את אלה של ראש הממשלה. תורמים פרטיים חשאיים בעלי אינטרסים יוכלו להמשיך ולהזין במחשכים את שימור מפעל ההתנחלויות, השחיתות וקשרי הון שלטון. ההתנהלות הפושעת הזאת היא הרעה החולה שמחריבה את הדמוקרטיה והיא כלי שרת בידי ראש הממשלה בכבודו ובעצמו".