מערכת המומלציםשלושה שופטים קבעו כי בשל חוק הצינון, מזכיר מועצת כפר מנדא שהתפטר, לא יוכל להתמודד על תפקיד ראש המועצה
בית המשפט העליון דחה השבוע עתירה שביקשה לדחות את הבחירות לראשות המועצה המקומית כפר מנדא.
הפרשה החלה ב-2 במרץ שנה זו, לאחר שבאופן מפתיע הלך לעולמו ראש המועצה המקומית כפר מנדא, טאהא עבד אלחלים ז"ל.
משרד הפנים קבע כי הבחירות לתפקיד ראש הרשות המקומית ייערכו ב-3 במאי, בהתאם להוראת סעיף 24א לחוק הרשויות המקומיות.
מי שלא אהב את ההחלטה הוא עלי ח'דר זידאן, שכיהן באותה עת כמזכיר המועצה המקומית.
הלה רצה להתמודד בבחירות, אולם הוא ידע כי על פי סעיף 2(ב)(1) לחוק הרשויות המקומיות עובד רשות מקומית "הממלא תפקיד המפורט בתוספת והוא אינו עובד ארעי לא יהיה מועמד בבחירות לראשות אותה מועצה – אלא אם כן התפטר מעבודתו באותה רשות לא יאוחר מהיום התשעים שלפני יום הבחירות".
זידאן כמובן מיהר לעזוב את תפקידו כמזכיר המועצה מיד לאחר ההודעה על פטירתו של ראש המועצה, אבל מנהל הבחירות מטעם משרד הפנים הודיע לו ב-3 באפריל כי הוא פסול מלהיות מועמד לראשות המועצה המקומית.
כבר ביום שלמחרת, ב-4 באפריל, מיהר זידאן לעתור נגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, אולם השופט רון שפירא דחה את העתירה.
בפסק הדין נאמר כי ראוי שהעותר יפנה בדחיפות לשר הפנים, על מנת שהלה ישקול האם ניתן לדחות את הבחירות בחודש, על מנת לאפשר לזידאן להתמודד על התפקיד.
אלא שמנכ"לית משרד הפנים, אורנה הוזמן-בכור, דחתה את הבקשה.
לכן הוגשה עתירה נוספת בעניין, הפעם לבית המשפט העליון. הרכב השופטים כלל את השופט יצחק עמית שכתב את ההחלטה, אליו הצטרפו השופטת דפנה ברק-ארז והשופט מני מזוז.
הרכב השופטים גילה הבנה לעמדה שהציג העותר, אך דחה אותה בנימוק טכני ולפיו חל שיהוי בהגשה של העתירה, הגם שזידאן פעל באופן מיידי, הן בהגשת ההתפטרות והן בהגשת העתירה הראשונה והעתירה לעליון.
בפסק הדין של העליון נקבע כי פסק הדין של השופט שפירא היה סופי (ההדגשה במקור), ולכן רק אם ההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני, בית המשפט העליון יחליט להתערב ולהפוך אותה.
השופטים קבעו כי בשורה התחתונה ההחלטה היתה בגבול הסביר.
השופטים העירו כי החוק הקובע תקופת צינון של 90 יום, בין התפטרות עובד רשות מקומית ובין התמודדותו הוא סביר.
גם החלטת מנהל הבחירות לאסור את ההתמודדות היתה סבירה, וכך גם עמדת השופט שדחה את העתירה ועמדת משרד הפנים שסירבה לבקשה לדחות את הבחירות. בהחלטת בית המשפט העליון נכתב כי מאחר והעתירה הוגשה קרוב מאוד לבחירות, הדבר מהווה שיהוי המצדיק את דחיית העתירה.
בפסק הדין נקבע כי החובה לקיים בחירות במועד, גוברת בעיקרון על הזכות של אדם להעמיד את עצמו לבחירה.
עם זאת, באותה נשימה קראו השופטים לכנסת לחזור ולבחון את ההסדרים בתחום זה.
השופטת ברק הוסיפה וציינה בשולי פסק הדין כי מכיוון שבמקרה של בחירות לכנסת, ניתן לקצר את תקופת הצינון, אולם במקרה של מועמד ברשויות מקומיות הדבר איננו אפשרי מבחינה חוקית, יש מקום לשינוי החוק.
השופטת ברק העירה בנוסף כי ייתכן ושר הפנים היה אמור להיעתר לבקשה לדחות את הבחירות במקרה זה, אולם לגופו של עניין, הצטרפה השופטת להחלטה כי יש לדחות את העתירה.