moranrהכאפייה היא אולי אחד האקססוריז הכי בולטים במזרח התיכון וכבר מזמן הפכה לסמל, מעצבת האופנה לינדה סמיילסטון החליטה להפוך אותה לפריט נשי כשהיא צובעת אותה בוורוד ומקדישה את ההכנסות עבור נשים שחלו בסרטן השד
לינדה סמיילסטון מעצבת אופנה ישראלית פטריוטית גדלה בקנדה על חוף הים האטלנטי. כשהיא חזרה לתקופה מסוימת להתגורר בנובה סקוטיה שבקנדה, היא נוכחה בכך שכמעט חצי מהעיר מסתובבת עם כאפייה כאות הזדהות עם העם הפלסטיני. הרעיון שעלה בראשה הוא לקחת את הפריט המזוהה עם המילה סכסוך ולהפוך אותו לסמל של אהבה.
כדי לעשות מיתוג מחדש לכאפייה הקלאסית שהנה גברית ומאופיינת בגווני שחור, ירוק ואדום היא החלה לבחון אפשרויות שונות עד שהגיעה לכאפייה מעוצבת בוורוד רך שהכנסותיה מהמכירה יוקדשו לטובת נשים שחלו בסרטן השד.
"רציתי להפוך את האנרגיה של סמל כוחני, גברי, זכרי להחזיר לו את האיכות הנשית שלו, בגלל זה גם בחרתי בצבע שנקרא אינגליש רוז, צבע מאד נשי ורך"
כדי להשלים את המהלך היא יצרה קשר עם מכון הייצור הקנדי לבקש רשימה של מפעלים בהודו שהתנאים בהם עבור העובדים הוגנים והתחילה לייצר כמויות גדולות של הכאפייה החדשה שכעת קיבלה את השם Kefit העשויה מחצי כותנה חצי פוליאסטר מה שמאפשר לכבס את הכאפייה במכונה ולא רק ביד.
מקסימום פאן לי
"כיפית זה מלשון כיף" מסבירה לינדה "השימוש שלה לא מיועד רק ללבישה, אפשר לשים אותה כמפת שולחן, כדי לעטוף תינוקות, ככיסוי מיטה, כצעיף אופנתי, אגב השימוש המקורי של הכאפייה לא היה רק לחבישה על הראש, אלא ככיסוי ששימש למטרות רבות ואני רוצה להחזיר את הכאפייה למקום האמיתי שלה"
אקססוריז בן 3,000 שנה
לפי דעתי היא החלה בכלל מהציצית היהודית ששימשה לתפילה, את הכאפייה לובשים בעולם כבר 3,000 שנה מאז תחילתה של תעשיית הכותנה במצרים. הנודדים במדבר לבשו את הכאפייה כדי להגן על עצמם מהשמש, כדי לעטוף את התינוקות, כדי לשים מפת שולחן. אבל הגדילים שעל הכאפייה היו משמשים כדי לספור את התפילות במדבר. תוך כדי הנדודים היו סופרים את התפילות באמצעות הציציות של הכאפייה וכך יודעים כמה קילומטרים כבר פסעו באנגלית יש אמירה כזו count your blessings" תספור את התפילות שלך" זה מגיע משם.
יתרה מכך, אני טוענת שזה בכלל גלגול של הציצית, הרי גם היהודים נדדו במדבר, עוד לפני שהאסלם צמח והיו צריכים לכסות את עצמם עם בגד שיש בו ציציות. שימי לב שיש דמיון רב בין ההדפסים על הציצית היהודית לכאפייה המוסלמית. רציתי להחזיר את זה הביתה.
הלהיט שכבש את קנדה
לינדה החלה להציג למכירה את ה 'כיפית' בנובה סקוטיה אשר בקנדה השוכנת לחוף האוקינוס האטלנטי, עיר תיירותית אשר פוקדים אותה בכל יום למעלה מ 15,000 תיירים. תוך ימים ספורים הכאפייה הוורודה הפכה להיות להיט של ממש, כשרכשו אותה לא רק תושבי קנדה אלא תיירים מכל העולם.
איך אנשים הגיבו לכאפייה בצבע ורוד?
"מאד בחיוב" משתפת לינדה "רוב מי שקנה היו נשים, הן הגיעו לדוכן וכשראו שהפכתי את הכאפייה למשהו שניתן באמצעותו לתרום לחולות סרטן הן בכו מהתרגשות וכל אחת שיתפה אותי בסיפור האישי שלה על אמא, אחות או חברה טובה שחולות ומיד רכשו את הצעיף"
מה היו התגובות של הקהל המוסלמי?
ברגע שהם ראו את הפריט הזה הם מיד הסתכלו עלי, כדי לראות מי עומד מאחורי זה, מי האדם שהמציא את זה, בגלל שאני נראית שאני בכלל לא קשורה למזרח התיכון הם הסתכלו ואמרו אוקיי היא לא קשורה לסכסוך הם חייכו אלי ממש מאוזן לאוזן ואמרו את יודעת שיש לנו את זה בארץ גם?
הכאפייה שנשלחה לנסיך הארי
לינדה לא מסתפקת רק במביני אופנה, היא רוצה לייצר מהפכה של אהבה בעולם כולו. היא שלחה את הכאפייה בין היתר לנסיך הארי מבית המלוכה האנגלי. וכן לבריג'יט גבריאל מהגרת אמריקאנית ממוצא לבנוני שהנה פרו ישראלית וכן למובילי דעת קהל נוספים ברחבי העולם.
לאורך השנים לינדה סמיילסטון הייתה על קו ישראל קנדה, בשנתיים האחרונות היא שבה להתגורר בישראל ומקווה מאד שהקהל הישראלי יאהב גם הוא את הרעיון גם בגלל האמירה האופנתית שלו אבל גם בגלל האמירה המהפכנית שלו שמנסה לקחת את סמל הסכסוך ולהכריז עליו כעל סמל של אהבה ונתינה עבור מחלימות מסרטן השד.
את הכיפית ניתן להשיג בצבעי וורוד, צהוב ובצבעי הקשת באתר של לינדה