tzilipwכל הגישות לשינוי תזונתי ממליצות לאכול רק כשרעבים. הלוואי וזה היה כל כך פשוט…
לרובנו כמעט ואין מושג מהו רעב. אנחנו מכירים בעיקר את הרעב הכבד, ומסיבות מובנות לא ממש רוצים לפגוש אותו. רבים מדווחים על רעב ככאב בטן המוביל לעצבנות רבה וכעס, אשר משתחררים על הסביבה המיידית כאילו בלי שליטה, ומובילים לחיפוש של מזון משובש, עדיף בכמות גדולה.
ואכן, הרעב הזה קיים, ומטרתו ההישרדותית היא לוודא שיש לכם מספיק קלוריות חדשות לתיפקוד. אני מכנה אותו "הרעב הצועק", מאחר שהוא לא משאיר לכם ברירה אלא להקשיב, ולפעול.
הרעב, כמו שאר איתותי הגוף, אינו פוצח בצעקות כאשר מגיע תורו. בדיוק כמו הצורך להתרוקן, לשתות ולישון, הוא שולח לנו איתותים הולכים ומתחזקים. האיתות הראשון לעולם לא יהיה מהסוג הצועק, אלא יישמע כמו המהומו של פו הדוב המלטף ביד אחת את בטנו – המממ… זמן טוב לשים משהו בבטן.
אנשים המסוגלים לשמוע את שלל איתותי הרעב שלהם מדווחים כי התחושה הראשונית כמעט נעימה. מן ערבול קטן, אדווה שכזו, המזכירה את צרכי הגוף. משם והלאה האיתותים ילכו ויתחזקו, ורק כעבור כמה שעות טובות יהפכו לסוג של מצוקה.
מי שהתרגל להמתין עד לאיתותים הצועקים, עלול בטעות לחבר כל סימן לרעב עם המצוקה העתידית, ולהימנע מהם לחלוטין. התוצאה היא אכילה המקדימה את הרעב באופן קבוע, על רקע החשש מתקשורת לא נעימה עם הגוף.
מעבר לכך שאכילה ללא קשר לרעב עלולה להתגלות כעודפת, היא גם גורמת לכך שאוכל נכנס לגוף מבלי שהמערכת ערוכה היטב לקבל אותו, והדבר עלול להשפיע לרעה על העיכול כולו.
מה עושים?
שמים לב, ובייחוד בשעות הבוקר, לאחר צום הלילה, לסימני הגוף המרוקן. בכדי לקלוט מזון ולעכל אותו היטב המערכת שלנו צריכה להתעורר. כאשר היא תהיה מוכנה היא תשלח סימן עדין. בימים בהם אינכם נדרשים להגיע למקום עבודה (מה שעשוי לשבש את התקשורת
שלכם עם הגוף) – הקשיבו. אל תמהרו לאכול והתרחקו ממסכים או פעילות אינטנסיבית.
אין צורך לנהוג כך כל יום או לאורך זמן. יספיקו לכם פעם או פעמיים בשביל לשמוע את הלחישה הזו ולהכיר אותה. בפעם הבאה תוכלו אולי לשמוע אותה גם מבעד לשיגרת היומיום העמוסה.
כאשר היא מגיעה – איכלו. אם אתם חשים סקרנים לגבי הדרגות הבאות שלה – המתינו מעט ואיכלו רק כעבור התעוררות נוספת שלה, או שתיים.
הרעב שלכם הוא ידידותי. מטרתו לעזור לכם לדייק את מילוי צרכי הגוף. כאשר אתם חושבים עליו כמו אויב אתם מחמיצים חבר מועיל.